19. איני סבור כך.
סימון טען כי לא ניתן היה להסיק מהדוחות הכספיים של תושיה מה הסכומים שנמשכו על ידי ויזל, מאחר שסך דמי הניהול שולמו לגורמים רבים, ובשנת 2001 אף סווג התשלום לויזל כדמי ייעוץ ולא כדמי ניהול. עוד נטען כי דוחות ההרכבה לשנים 2011-2010, דוחות שנערכו על ידי רוה"ח המבקרים, לא היו כלל ברשותו של סימון. למרות זאת, לצורך הדיון אני נכון להניח כי סימון יכול היה לגלות את גובה דמי הניהול שנמשכו על ידי ויזל, ומטעם זה אכן אין תחולה להוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות (ראו, לדוגמה) ע"א 2919/07 מדינת ישראל - הוועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל, פסקה 46 והאסמכתאות שם [פורסם בנבו] (19.9.2010)). אולם, אני סבור כי הפיצול הבלתי מוסבר בין הפרוטוקולים, כאשר רק הפרוטוקול הנוגע לסימון נמסר לו, מעיד על כך שויזל העדיף להסתיר מעיני סימון את גובה דמי הניהול שקבע לעצמו. למיצער, על ויזל הנטל להוכיח על מה ולמה נעשה הפיצול, אך כאמור לעיל, ויזל לא השכיל ליתן הסבר לכך.
בית משפט קמא העלה אפשרות כי לאחר שסימון התוודע להיקף דמי הניהול שויזל משך, העדיף האחרון שלא להתנצח עמו על גובה השכר המגיע לו. ייתכן כי זה גם ההסבר מדוע ויזל העדיף מלכתחילה להסתיר מפני סימון את גובה דמי הניהול שלדעתו מגיעים לו עבור עמלו. ברם, גם אם ויזל האמין באמת ובתמים כי אלה דמי הניהול המגיעים לו, הרי שהמניע שבגינו העדיף להסתיר זאת מפני סימון, אינו מעלה ואינו מוריד. לכן, ובהתבסס על ממצאי העובדה שנקבעו על ידי בית משפט קמא, אני סבור כי אין ביכולתו האובייקטיבית של סימון לגלות את גובה דמי הניהול שנמשכו על ידי סימון, כדי לפגוע במסקנה כי ויזל העדיף ביודעין להסתיר זאת מפניו.
20. סימון התבקש לחתום על פרוטוקול שנת 2013 שבו נקבע כי לויזל ישולמו דמי ניהול בסך של 1,800,000 ₪ ולסימון רק 420,000 ₪. סימון הסכים לכך ואף כתב בתרשומות פנימית שערך לעצמו ביום 22.1.2014 (להלן: התרשומת הפנימית) את ההסבר להסכמה שניתנה על ידו:
"The protocol of 31/12/2013 referring to the amount of NS1,800,000 payable to Moshe was apparently to straighten-out transaction involving Migdal Insurance Company, Mivtach-Simon, and Director's Fees".
לדידי, דווקא התרשומת הפנימית אך מחזקת את המסקנה שהימנעותו של סימון, משך כל השנים, מלעורר את הסוגיה של אי שוויון בדמי הניהול, נובעת מחוסר הידיעה שלו על דמי הניהול ששולמו לויזל, אי ידיעה הנובעת מאי גילוי ביודעין מצד ויזל.