הוצאות בקשה זו נקבעות ל-25,000 ש"ח, והן תשולמנה על-פי התוצאות בבקשת האישור להגשת תובענה ייצוגית בערכאה הראשונה, בנוסף להוצאות שתיפסקנה שם.
השופט צ' א' טל
אני מסכים.
--- סוף עמוד 332 ---
השופט י' טירקל
אני מסכים לתוצאה שאליה הגיעה חברתי השופטת שטרסברג-כהן, וכן מסכים לקוויו הכלליים של הניתוח שבפסק-דינה. אוסיף הערה לפרשנותם של סעיפים 54א ו-54ב לחוק ניירות ערך.
1. שלא כחברתי סבורני שסעיף 54א פותח בפני מחזיק בניירות ערך, המבקש לתבוע בשם קבוצת מחזיקים בניירות ערך, שער רחב כפתחו של היכל; לעומתו, לפי סעיף 54ב, על התובע לעבור דרך פרוזדור צר וארוך.
בשלב הראשון, לפי סעיף 54א, על התובע להראות כי בידו עילת תביעה "אישית". זהו שלב של בדיקה טכנית-פורמאלית של כתב-התביעה, שבו לא מתעוררת שאלה של נטל ההוכחה או של מידת הוכחה. די בכך שהתובע "יראה" על פני כתב-התביעה כי בידו עילה. בחינתו של כתב-תביעה לצורך סעיף זה אינה שונה מבחינתו לפי תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן – התקנות), לעניין מחיקתו של כתב-תביעה על הסף; לאמור, האם "אין הכתב מראה עילת תביעה" (עיין גם שימושי המונח "צריך שיראה" בתקנות 11, 12, 13 לתקנות. כמו כן השווה לתקנה 29 לתקנות).
בשלב השני, לפי סעיף 54ב, אין בודקים את כתב-התביעה, אלא את הראיות והטענות שבידי התובע. כאן קבע המחוקק בפירוש ש"תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע שנתקיימו" (ההדגשה שלי – י' ט') התנאים שפורטו שם. ודוק, המחוקק לא נקט כאן לשון "בית המשפט יאשר תובענה ייצוגית אם שוכנע" וגומר, אלא הפך את לשונו לחומרה: תחילה הציב את האיסור ורק אחר כך את דרך התרתו. דומה שיש בכך כדי ללמד על כוונתו. גם העיון בתנאים, על כל רכיביהם, מלמד על הכוונה לגרום לכך שהגשת תובענה ייצוגית לא תהיה קלה בעיניו של תובע שכזה. בשלב זה נדרש הוא לשכנע את בית-המשפט בקיומם של שישה רכיבים שונים: א) שהגיש את התובענה "בתום לב"; ב) שקיימות "שאלות מהותיות של עובדה ומשפט"; ג) ששאלות אלה "משותפות לקבוצה"; ד) שקיימת "אפשרות סבירה" ששאלות אלה "יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה"; ה) שגודלה של הקבוצה מצדיק תובענה כזאת; ו) ש"קיים יסוד סביר" שהתובע מייצג את חברי הקבוצה "בדרך הולמת את עניינם" (ההדגשות שלי – י' ט').
--- סוף עמוד 333 ---
2. כיצד ישכנע התובע את בית-המשפט שכל אלה בידו?