ערעור אזרחי 95 / 2967
1. מגן וקשת בע"מ
2. הרצל כספי, עו"ד
נגד
טמפו תעשיות בירה בע"מ ו15- אח'
בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
[14.4.1997]
לפני השופטים ט' שטרסברג-כהן, י' טירקל, צ' א' טל
ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 5.4.1995 בהמ' 9500/93 שניתן על-ידי הנשיא א' וינוגרד. הערעור נתקבל. התיק הוחזר לבית-המשפט המחוזי.
— סוף עמוד 318 —
שמואל ברזל, אלון קלמנט – בשם המערערים;
ניר כהן, אמיר בן-ארצי – בשם המשיבים.
פסק-דין
השופטת ט' שטרסברג-כהן
זהו ערעור על פסק-דין (שכותרתו: "החלטה") של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (הנשיא ד"ר א' וינוגרד), ובו דחה את בקשת המערערים לאשר את התובענה שהגישו כנגד 16 משיבים כתובענה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן – החוק).
העובדות
1. העובדות פורטו על-ידי השופט המלומד ואביאן בתמצית:
המערערים מחזיקים מאז ראשית 1992 במניות מקרב הציבור במשיבה 1 טמפו תעשיות בירה בע"מ (להלן – טמפו), שהיא חברה ציבורית העוסקת בייצור של משקאות קלים, בירה ומוצרי עזר ובשיווקם. המשיבה 12 הייתה חברה פרטית בשם טמפו תעשיות פלסטיק (1984) בע"מ (להלן – טמפו-פלסטיק), שעסקה בייצור גולמי פלסטיק. המשיבים האחרים הם בעלי מניות ודירקטורים בטמפו, וחלקם הם גם בעלי שליטה ודירקטורים בטמפו-פלסטיק.
ערב פרסום התשקיף שפורסם ב-23.5.1991, לפני ההנפקה של טמפו לציבור, התנתה הבורסה את רישום מניות החברה למסחר בהתחייבות טמפו למזג לתוכה את טמפו-פלסטיק, וזאת, כדי למנוע מצב של ניגוד עניינים בין החברות, כשטמפו, שהיא חברה ציבורית, רוכשת את כל תצרוכתה בטמפו-פלסטיק, שהיא חברה פרטית בבעלות מלאה של בעלי השליטה בטמפו.
2. בתשקיף דיווחה טמפו על התחייבותה כלפי הבורסה מיום 8.5.1991 למזג את שתי החברות ולפנות תוך שלושה חודשים ממועד פרסום התשקיף לוועדת המיזוגים. עוד נקבע בו, כי שווי טמפו-פלסטיק ייקבע על-ידי מעריך חיצוני בלתי תלוי.
בסופם של הליכים שונים וממושכים שנקטה טמפו, אישר בית-המשפט את המיזוג רק ב-4.4.1994 עם תוקף למפרע מ-1.1.1993. ב-9.1993, בטרם אושר המיזוג על-ידי בית-המשפט, הגישו המערערים תביעה בדרך של תובענה ייצוגית נגד המשיבים. התובענה היא רבת-היקף עד כי דומה שאין טענה ואין עילה הכתובה עלי ספר, שאינה
--- סוף עמוד 319 ---
מועלית בה, והיא מופנית נגד גורמים שונים בעלי מעמד שונה כלפי המערערים וכלפי טמפו.
הטענות
3. הטענות המרכזיות שהועלו בבית-משפט קמא מועלות גם בפנינו. לטענת המערערים, נקטו טמפו והמשיבים האחרים סחבת מכוונת בהליך המיזוג וזאת על-מנת לגרוף לכיס בעלי רוב המניות בטמפו את רווחי טמפו-פלסטיק תחת אשר ידאגו, על-ידי מיזוג, להעברת הרווחים לטמפו תוך זמן סביר. עוד טוענים הם כי המשיבים אחראים לפרסום פרט מטעה בתשקיף לעניין המיזוג, שיצר ציפייה בקרב רוכשי מניות טמפו, שנכסי טמפו-פלסטיק והתחייבויותיה יועברו לטמפו בהקדם. בכל אלה יש – לטענתם – הפרת חובת זהירות, הפרת חובת אמונים וחובת תום-לב וניהול טמפו בדרך שיש בה משום קיפוח המיעוט. עוד נטען כי לצורך המיזוג נערכה על-ידי מעריך מוסמך הערכה שגויה ומוגזמת של שווי טמפו-פלסטיק, וטמפו שילמה בעבור מניות טמפו-פלסטיק מחיר העולה על המחיר הראוי, כשהתשלום נעשה על-ידי הקצאת מניות טמפו לבעלי השליטה בטמפו-פלסטיק. באופן כזה דוללו אחזקותיהם של המערערים במניות טמפו. על-פי הטענה, גרמו כל המעשים הנ"ל נזק למערערים, והם תובעים לשלמו להם, או לחלופין, לטמפו.