החלטת בית-המשפט המחוזי
4. השופט קמא התייחס לתנאים הדרושים לשם הגשת תובענה ייצוגית וקבע כי המערערים לא עברו את המשוכה הראשונה להגשת תובענה כזו, והיא קיומה של עילת תביעה אישית, תנאי הנדרש בסעיף 54א לחוק, הקובע לאמור:
"54א. (א) מחזיק בנייר ערך (להלן – התובע) רשאי לתבוע בשם קבוצת מחזיקים בניירות ערך בשל כל עילה אשר בשלה יכול על פי דין התובע לתבוע בשמו ונגד כל נתבע אשר התובע יכול לתבוע בשמו (להלן – תובענה ייצוגית)...
(ב) מקום שעילת התובענה היא נזק, די בכך שהתובע יראה כי נגרם לו נזק".
בית-המשפט קבע כי אין הוא נדרש "לבדיקת עמידתו של התובע בתנאי השלב השני אם לא עבר האחרון את מפתן השלב הראשון – היינו – שלא הוכיח כי בידו עילת תביעה אישית". בקובעו כי המערערים לא עמדו במבחן השלב הראשון ולא הוכיחו כי בידיהם
--- סוף עמוד 320 ---
עילת תביעה אישית, לא נדרש הוא לשלב השני. השלב השני מצוי בסעיף 54ב לחוק, הקובע לאמור:
"54ב. תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע שנתקיימו תנאים אלה:
(1) התובענה הוגשה בתום לב וקיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
(2) גדלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית;
(3) התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;
(4) קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל חברי הקבוצה" (ההדגשה שלי – ט' ש' כ').
5. אשר לעילות שעניינן מניעת העברת רווחי טמפו-פלסטיק לטמפו מוקדם יותר משהועברו, אמר השופט קמא:
"אפילו היו המבקשים [המערערים – ט' ש' כ'] מוכיחים הפרת החובות שצוינו לעיל הרי שלא הם זכאים לסעד המבוקש כי אם טמפו בלבד היא שהיתה זכאית לקבל את הרווחים".
על-פי קביעת השופט קמא, טמפו היא זו שסבלה את הנזק הנטען, אם בכלל נגרם כזה, ולא המערערים, ולפיכך אין בידם עילת תביעה אישית. בית-המשפט אימץ את העיקרון הנקוט במשפט המקובל, ולפיו בעל מניות אינו יכול לתבוע פיצויים לעצמו בגין נזק שנגרם לחברה מקום שאין לו נזק ישיר, ונזקו – אם נגרם כזה – משקף את נזקי החברה בלבד.
הערכת-יתר של טמפו-פלסטיק
6. הטענה בדבר הערכת-היתר של טמפו-פלסטיק שנטענה כנגד הערכת המעריך, נדחתה על-ידי השופט קמא, בקובעו כי משאין המערערים טוענים לקנוניה או למעשה מירמה מצד המשיבים שבעטיים נעשתה הערכה שגויה לטענתם, אין להם עילת תביעה נגד המשיבים גם אם ההערכה אכן שגויה היא. מדובר במעריך מומחה חיצוני, שנתמנה במהלך הדברים הרגיל כנדרש לצורך המיזוג ועשה את מלאכתו (שעברה ביקורת של גורמי ביקורת חיצוניים שעליהם היה לאשר את המיזוג). העובדה שההערכה אינה