לאור זאת, בהינתן טענות המשיבה בענין ועל פני הדברים, אכן ניתן להעלות ספק אם עמדתה של המערערת כיום עומדת בדרישת תום הלב החלה על בקשה לצו הארכה (ור' סעיף 64ב(1) לחוק).
59. די באמור על מנת להגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטתו של רשם הפטנטים.
אין במסקנה האמורה כדי לקבוע כלל ולפיו תמיד לא תהא לשינוי תצורה משמעות בנוגע למבחן ההכלה לצורך סעיף 64ד(3). אין גם צורך לקבוע קביעות עקרוניות בסוגיות של תרכובות למול תערובות. די לומר כי בנסיבות המקרה שלפנינו ועל רקע ממצאי הרשם המעוגנים בחומר הראייתי שהובא לפניו, אין במהות הרצמט ושינוי התצורה המבוצע לשם הפרדת האננטיומרים בו, השלכה על המסקנה כי תכשיר המערערת אינו הרישום הראשון של החומר הפעיל.
הערה וסיום
60. לא מצאתי בטיעוניהם האחרים של הצדדים או בשיקולים אחרים, כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של ענין (ע"א 578/17 יבלינוביץ נ' פרטנר תקשורת בע"מ [פורסם בנבו] (18.11.2018); ע"א 2112/17 גרסט נ' נטוויז'ן בע"מ [פורסם בנבו] (2.9.2018); רע"א 1491/16 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (14.4.2016); רע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים [פורסם בנבו] (25.3.2010); ע"א 4861/05 שיכון עובדים נ' מנהל מיסוי מקרקעין [פורסם בנבו] (11.8.2008); ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60 (15.6.1983)), ובכלל האמור הטענה כי הרשם לא קבע כי רישום התכשיר הקודם הוא הרישום הראשון שאיפשר שימוש בישראל באננטיומר R (קיימת קביעה מספקת, ר' למשל כותרת מעל סע' 29 להחלטת הרשם); הטיעון לגבי היחס בין היקף הגנת הפטנט בסע' 64ח(ד) לבין פרשנות המונח "חומר"; הטענה לגבי הבדלים בתכונות בין הרצמט לבין אננטיומר R (הענין אינו רלוונטי ודומה כי אף אינו שנוי במחלוקת); הנסיון ללמוד מפקודת הרוקחים ותקנות מכוחה (ור' הדיון בענין לונדבק); טענות נוספות שהעלתה המשיבה לגבי תום לבה של המערערת (לרבות התייחסות של המערערת אל התכשיר הקודם, בהליכים בקנדה, כתערובת רצמית); ועוד.
61. הערעור נדחה. המערערת מחוייבת בהוצאות המשיבה בסך 50,000 ₪. הערבון יועבר למשיבה על חשבון ההוצאות ובכפוף לכל דין. את ההעברה למשיבה ניתן לבצע באמצעות באי כוחה.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים וכן למבקש ההצטרפות.
ניתן היום, ז' אדר א' תשע"ט, 12 פברואר 2019, בהעדר.
____________________
תמר אברהמי, שופטת