בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 33352-09-16 בן צבי נ' עמר ואח'
לפני כב' השופטת חנה פלינר
31.12.2021
התובעת: מרגלית בן צבי
ע"י ב"כ רונן בן צבי
נ ג ד
הנתבעים: 1. אמיר עמר, עו"ד
2. אהרון ברדה, עו"ד
3. משרד עוה"ד עמר, רייטר, ז'אן, שוכטוביץ ושות'
ע"י ב"כ עו"ד ב. לוינבוק ושות' – משרד עורכי דין
פסק דין
התביעה, בתמצית, והנפשות הפועלות
1. לפניי תביעה שהגישה התובעת, גב' מרגלית בן צבי, אישה בשנות השבעים לחייה (להלן: "התובעת"), נגד הנתבעים, עו"ד אמיר עמר (נתבע 1), עו"ד אהרן ברדה (נתבע 2), וכנגד משרד עורכי הדין עמר, רייטר, ז'אן, שוכטוביץ ושות' (נתבע 3). בזמנים הרלוונטים לאירועים המתוארים בכתב התביעה ייצגו הנתבעים את חברת א.ר לוגיסטיק נדל"ן בע"מ ח.פ 514719095 (להלן: "החברה") אשר נמנתה על קבוצת החברות בראשן עמד מר קובי אורן. קבוצת חברות אלו ידועה בשם "אדמה", ופעילותה נגעה לשיווק קרקעות לציבור הרחב.
2. כפי שיתואר בהרחבה להלן, התובעת חתמה על שורה של הסכמים עם החברה (שעברו שינויים ותוספות), ובסופו של יום רכשה 375 מ"ר בחלקה מס' 13 בגוש 6657 בהוד השרון (להלן: "הממכר"). תמורת הממכר אמורה הייתה לשלם סך של 945,000 ₪, בפועל נפרע עד ליום זה סך של כ – 707,000 ₪ (ראו עדות התובעת בעמ' 171 שו' 16). בעת שחתמה התובעת על ההסכמים הסופיים שיתוארו להלן, הבעלות בממכר הייתה רשומה על שם חברת מ.מ השמש יזום בניה ואחזקות נדל"ן בע"מ (להלן: "המוכרת"). ביום 25.11.15 נחתם הסכם בין המוכרת לבין החברה, אשר הוגדרה בהסכם הרכישה כ"נאמן" עבור מספר נהנים, והתובעת ביניהם. עסקת מכר זו הושלמה; דווחה לרשויות המס וביום 29.11.15 נרשמה הערת אזהרה לטובת התובעת בגין חלקיה בממכר.
3. כחצי שנה לאחר השלמת עסקת המכר התפוצצה ברעש תקשורתי (ומשפטי) גדול "פרשת אדמה". ביום 18.5.16 מונה עו"ד חגי אולמן על ידי בית המשפט כמנהל מיוחד לחברה, וביום 30.5.16 ניתן צו פירוק זמני כנגד אדמה ועו"ד אולמן מונה כמפרקה הזמני. ביום 3.7.16 ניתן צו פירוק זמני גם כנגד יתר החברות מקבוצת אדמה וכן ניתן צו כינוס לנכסיו של מנהלה, מר אורן קובי (להלן גם: "אורן"), ועו"ד חגי אולמן מונה כמפרק הזמני של החברות וככונס נכסים זמני לנכסיו; ביום 11.9.16 ניתן צו פירוק קבוע נגד אדמה וכנגד החברות האחרות, וכן ניתן כינוס לנכסיו של אורן. ביום 27.3.17 מונה עו"ד אולמן כמפרק קבוע של אדמה, ראו תיק פר"ק 29144-05-16 (להלן: "תיק הפירוק" ו"המפרק", בהתאמה). אין מחלוקת כי התובעת לא הגישה תביעת חוב לתיק הפירוק.
4. ביום 14.9.2016 הוגשה התביעה שבפניי (לימים תוקן סכום התביעה). התביעה כוונה כאמור כנגד שלושת הנתבעים, והוכתרה בכותרת:"חוק הנאמנות – כספית". סכום התביעה הועמד על סך של 935,147 ₪. בפרק ה"טיעון המשפטי" שבכתב התביעה טוענת התובעת בין היתר כי הנתבעים הפרו את חובותיהם כנאמנים של התובעת ואפשרו למרשתם, החברה, לגזול את כספה. התובעת עתרה בכתב תביעתה לקבלת פרטי חשבון הנאמנות. בנוסף, נטען בסעיף 62 לכתב התביעה המתוקן כי הנתבעים הפרו כלפיה את חובת הזהירות, "היו אדישים לגמרי להתרחשות מעשי הגזל", חרגו מסטנדרט ההתנהגות המצופה מעורך דין וכי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין "הנזק העצום אשר נגרם לתובעת".