41. לטענת התובעת, היא התקשרה בהסכמים הללו מתוך הסתמכות מוחלטת על הנתבעים, שהוצגו כמלווי הפרויקט וכמשרד גדול המומחה בתחומו שנותן הכשר לפרויקט. נטען שהתובעת הסתמכה על הנתבעים עד כדי כך שלא התייעצה עם בנה שעוסק בעריכת דין ומייצג אותה בתביעה דנן. נטען כי בשלב בו בקשה להתייעץ עם בנה, אנשי המכירות באדמה לחצו עליה להימנע מכך והסבירו לה שיש משרד מכובד של עורכי דין מהמובילים בארץ שמלווה את הפרויקט. הנתבעים התעלמו מנורות האזהרה כשלא ביררו מה אדמה משווקת ומה מציגה היא ללקוחותיה, למרות שהוצגו על ידה כמלווה את הפרויקט. הנתבעים התעלמו גם מגיל התובעת, הבאתה לאלתר למשרדי החברה מבלי שיכלה לבצע בדיקה כלשהי, ומריבוי העסקאות בטווח קצר. התובעת טענה שהנתבעים לא גילו לתובעת שאין היתכנות לקיום הפרויקט, לא הסבירו לה את מיקום הקרקע ואת העובדה שמדובר במיקום שסמוך למכון השפכים של העיר הוד השרון, וכן שמדובר בקרקע חקלאית במושע. נטען שהתנהלות זו של הנתבעים היא זו שאפשרה את הילוכה התרמיתי של אדמה.
42. לטענת התובעת ברדה לא הסביר לה שהכסף שהיא משלמת לאדמה עובר לחברה אחרת שבאמצעותה אדמה תאתר קרקע לרכישה, ושבזמן בו היא חותמת אין קרקע או פרויקט שיוצא לפועל. כן נטען שברדה לא נתן לה לקרוא את ההסכם בעיון, לא הפריד את החוזים השונים, לא הקריא לה לכל הפחות את הכותרות של ההסכמים, ולא שחרר את ההסכמים מידו. התובעת חתמה על ההסכם ללא כל הכנה או הסבר, ומבלי שהבינה על מה היא חותמת. התובעת טוענת כי הנתבעים הפרו את חובת הנאמנות שלהם כלפיה, לא וידאו כי כספי התמורה נכנסו לחשבון הנאמנות ובהתנהלותם זו גרמו לנזק הנטען המשתקף בסכום התביעה.
43. הטענות המפורטות לעיל מופיעות גם בכתבי הטענות מטעם התובעת ובתצהיריה. עם זאת בסיכומיה דומה כי התובעת משליכה את יהבה דווקא על נקודות נוספות, לגביהן טוענים הנתבעים כי מדובר בהרחבת חזית אסורה (ואתייחס לכך בהמשך). כך, פותחת התובעת את סיכומיה העיקריים בציטוט של תקן 22 של משרד המשפטים בדבר "פירוט מזערי נדרש בשומה לקרקע המשווקת לציבור על בסיס ציפיות", תקן שאושר ביום 21.5.14 (להלן: "תקן 22"), שמטרתו, לשיטתה, קביעת נורמה ואמות מידה לגילוי נדרש לקרקע המשווקת לציבור על בסיס ציפיות. התובעת ממשיכה וטוענת בסיכומיה כי כל מהלך השיווק של אדמה היה נגוע בתרמית ורמייה; כי מאחורי הפרסומים והפרוספקטים עומד "כלום ושום דבר", וכי משרדי עורכי הדין הקודמים של אדמה, ולאחריהם הנתבע 3, הם אלו שאפשרו לכל המהלך התרמיתי הנ"ל להתרחש, ובמילים אחרות, אשר חוזרות בסיכומים פעמים רבות, באופן כזה או אחר, הנתבעים היוו מבחינתה "תעודת הכשר" לעסקה כולה.