36. ושוב אדגיש – מהדו"ח הראשוני של המפרק ומדבריו בדיון הנ"ל ישנה התייחסות למשרדי עורכי הדין שייצגו לאורך הדרך את אדמה; הם אף מכונים "שומרי הסף" (וניתן להתווכח אם מדובר בטרמינולוגיה נכונה), אולם התייחסות זו הינה בהקשר של כספי הנאמנות ואחריות עורכי הדין בכל הנוגע לכספים אלו, שהיו אמורים להיות מופקדים אצלם בנאמנות ולשמש כמקור לביצוע עסקאות רכישת הקרקע.
37. ואכן, לימים הוגשו מספר תביעות על ידי רוכשים כנגד משרדי עורכי הדין, בטענה כי הפרו את הנאמנות – ראו ת.א (ת"א) 54732-10-18 ברזילי רונית ואח' נ' ארדינסט בן נתן ושות'; ראו תביעת אוקנין שנזכרה לעיל. בעניין זה אציין כי אוקנין נשאל בחקירתו מה היה קורה אם הקרקע לגביה התקשר בהסכמים הייתה נרכשת על ידי אדמה והוא היה מקבל הוא הערת אזהרה, והוא השיב: "בוא נגיד שאם הייתי מקבל את הקרקע, לא היתה תביעה בכלל" (עמ' 89 שו' 25).
38. אוסיף כי כנגד משרד ארדינסט הוגשה תביעה נוספת בנוגע לקרקע בתל אביב ששווקה על ידי אדמה (ת.א 41792-11-18 לוגסי ואח' נ' ארדינסט), אולם שם נטען כי התובעים הוטעו בעניין היטל ההשבחה, וכי הסכם המכר כלל מצג מטעה לפיו התוכנית טרם אושרה סופית, בעוד שבזמן חתימת ההסכם התוכנית כבר אושרה. לא הובאה בפניי תביעה נוספת המכוונת כנגד עורכי כגון זו המונחת בפניי, בה הושלמה עסקת המכר. לא זו אף זו, אציין כי במסגרת תיק הפירוק הגיש המפרק בקשה, בהסכמת הרוכשים הרלוונטים, ובית המשפט התבקש לאשר (ואישר) השלמות עסקאות מכר עם מוכרי קרקע שלא קיבלו את מלוא כספם, והכל במטרה להביא להשלמת העסקאות (ראו בקשה 59 בתיק הפירוק).
39. עד כאן סקירת השתלשלות העניינים הרלוונטית לצורך ההכרעה. אמנם התייחסתי לטענות הצדדים תוך כדי סקירת האירועים, אולם בטרם אפנה להכרעה, אפרט בקצרה את טענות הצדדים כפי שמפורטות בסיכומיהם, ולעניין זה נפקות גם לשאלת שינוי והרחבת חזית.
טענות התובעת בסיכומיה
40. אדמה רימתה את לקוחותיה, וביניהם את התובעת, בכך שהציגה מצגי שווא לפיהם היא משווקת פרויקטים לבניה ברחבי הארץ בדמי תיווך בסך 10,000 ₪, כשהם מתהדרים בתמונות צבעוניות, מצגות, פוסטרים והדמיות מרשימות עם חותמת הכשרות של משרד הנתבעים, כמשרד עורכי דין מוביל. כן נטען שנציגי אדמה השתמשו במונחים "זכות לדירה"; "הולכים לבנות" והציגו מצג לפיו: "תוך שלוש שנים, ואם יהיה עיכוב לא צפוי אז במקסימום חמש שנים אנחנו מסיימים את הבניינים האלו שבתמונות". לאחר איסוף הכסף מכלל המשקיעים שהתעניינו בפרויקט, אדמה רכשה את הקרקע הזולה ביותר בסביבת הפרויקט. בחוזים עליהם החתימה אדמה את לקוחותיה היה סעיף שמאפשר לה להעביר כל לקוח מחלקה לחלקה, בניגוד למצג לפיו כל לקוח קונה קרקע מסוימת בפרויקט מסוים. כך, הפער בין מחיר השיווק למחיר המימוש היה הרווח של אדמה, ולא אותם דמי תיווך.