גניבת ומכירת ציוד
47. הנתבעים טוענים כי התובע נטל ללא רשות ציוד כושר מהנתבעות, מכר אותו לידי צדדים שלישיים ושלשל את הכסף שקיבל לכיסו. עוד טוענים הנתבעים
--- סוף עמוד 15 ---
לראשונה בסיכומיהם, שכחלק מדרכי התחבולה לגניבת הציוד, נמנע התובע במכוון מתיעוד או דיווח על הוצאת ציוד מחדרי הכושר, ולכן אין ברשימות מלאי כדי ללמד על היקף הציוד שנגנב. לתצהירו של הנתבע צורפה רשימה הכוללת את הציוד הבא אשר נגנב לכאורה, לפי הפירוט הבא:[21] למר סאלח שחאדה נמכרו שלושה מכשירי אליפטיקל, שלושה מסלולי ריצה ושני מכשירי בטן; למר סעיד נמכר מסלול ריצה; ולמר איסלאם קינאותי נמכרו 12 הליכונים, שני קרוסטרינרים, ורצפת פרקט. כמו-כן טוענים הנתבעים כי בהתאם לעדויות העובדים, התובע מכר לגורמים לא ידועים שתי רצועות TRX, שני קרוסטינרים, ושתי מיטות שיזוף. כל הציוד האמור מסתכם לטענת הנתבעים בסך של 470,500 ₪.
48. מנגד, התובע מאשר כי מפעם לפעם מכר ציוד השייך לסניפים אולם לטענתו הדבר נעשה על דעתו ובהסכמתו של הנתבע, כאשר מלוא הכספים הועברו לידי הנתבע או אמו, או כי מדובר בציוד שנזרק מהסניפים ויצא מחזקת הנתבעים. כמו-כן טוען התובע שהנתבעים לא הציגו ראיות המלמדות על חסרונו של הציוד המפורט ברשימה, כגון הצגת רשימות מלאי שיכולות להעיד על מחסור בציוד.
49. הנתבעים טוענים כאמור כי היות והתובע הודה כי נטל חלק מהציוד, אבל באישורו של הנתבע, יש לראות בכך טענת הודאה והדחה, ומכאן הנטל על התובע להוכיח כי לא גנב את הציוד האמור. אולם, כפי שהוסבר לעיל, גרסה זו של התובע אינה מאשרת את כל היסודות העובדתיים של העבירה או הטענה הנטענת כלפיו. התובע אינו מאשר כי מכר או הוציא את כל המכשירים המופיעים ברשימה של הנתבע, אינו מאשר כי המכשירים הוצאו ללא הסכמתו של הנתבע וגם אינו מאשר כי הכסף בגין המכירה הגיע לידיו. לכן נטל הראיה להוכיח את הגניבה מוטל על הנתבעים. לאחר עיון בעדויות הצדדים וחומר הראיות הגענו לכדי מסקנה כי יש לדחות את התביעה בגין רכיב זה, וזאת מהנימוקים הבאים:
רשימות מלאי
50. הנתבעים טוענים בסיכומיהם כי רשימות המלאי של הסניפים אינם בנמצא. טענה זו עומדת בסתירה לדבריו של הנתבע עצמו בחקירה הנגדית, שם אישר כי לכל סניף וסניף היו רשימות מלאי שנערכו מדי שנה (אולם לא ידוע אם הן
--- סוף עמוד 16 ---
מדויקות).[22] בהמשך החקירה הנגדית, כאשר נשאל הנתבע האם קיים רישום של הציוד שהיה קיים בסניפים בשנת 2015, השיב הנתבע "ב-2015 לא רשום",[23] אולם לאחר מכן טען "יכול להיות שכן ויכול להיות שלא".[24] לאחר מכן שוב נשאל הנתבע האם יש רישום של הציוד שנרכש עבור סניף עפולה, ותשובתו היתה בחיוב,[25] וכאשר נשאל באופן ספציפי האם כאשר הסניף בעפולה נמכר עם כל הציוד, ניתן היה לעשות השוואה בין רשימת המלאי בשנים הקודמות לרשימת הציוד שנמכרה כדי לראות איזה ציוד חסר (בין אם נגנב ובין אם נזרק בשל היותו מקולקל), השיב הנתבע בחיוב.[26] נוכח עדות זו, תמוהה טענת הנתבעים בסיכומים כי ספירות המלאי אינן בנמצא.