מכירה ללא רשות ונטילת הכספים
55. בין הצדדים אין מחלוקת כי התובע לקח חלק במכירת ציוד מהסניפים לצדדים שלישיים, כאשר לטענת הנתבעים הציוד נמכר שלא על דעתו של הנתבע והכסף בגין המכירה לא הועבר לנתבע. מנגד, התובע הסביר לאורך כל ישיבת הבירור כי מסר חלק מהציוד שלא היה תקין על דעתו ולבקשתו של הנתבע.[33] למשל, לעניין מיטת השיזוף הסביר התובע כי היה צורך לשלם למישהו רק כדי שיפרק אותה ויוציא אותה מהסניף, וכי הדבר נעשה על דעתו של הנתבע:[34]
"יורם: ולמי היא נמכה המיטת שיזוף הזאת שאתה מדבר עליה?
--- סוף עמוד 18 ---
אשד: לא, היא לא נמכרה, בא מישהו ובא ולקח אותה, בשביל זה שהוא יבוא ולקחת אותה, להוריד אותה, אנחנו לא יכלנו להוריד אותה, הוא בא, פירק אותה, עשה את הכל ולקח אותה.
יורם: מי יודע מזה?
אשד: דני יודע מזה, מה זה מי יודע מזה?"
56. בהמשך ישיבת הבירור חזר התובע שוב ושוב על כך כי היה צורך לפנות ציוד לא תקין, כי לא את כל הציוד ניתן היה לתקן באמצעות עובדי הסניפים,[35] כי מדובר ב"ציוד שהוא נזרק, שהוא לא תקין",[36] כי לא קיבל סכומים כלשהם בגין פירוק מיטת השיזוף,[37] וכי הנתבע הוא שביקש להוציא את שני מכשירי הקרוסטריינר מסניף רמת ישי. נושא זה עלה שוב ושוב בישיבת הבירור וניתן היה להתרשם בבירור מחילופי הדברים כי גרסתו של התובע ספונטנית, מפורטת, עקבית ושוטפת, ולכן מצאנו אותה מהימנה.
57. אכן, התובע אישר בישיבת הבירור כי במקרה אחד תיקן מכשיר ומכר אותו מבלי להעביר את התמורה לנתבעים ומבלי ליידע את הנתבע שהוא מתקן את הציוד כדי למכור אותו:
"אשד: ... בסופו של דבר רצית לפנות את המכשירים, פיניתי את המכשירים
דני: אז עשית לי טובה
אשד: מה זה טובה? מה זה טובה? אם ראיתי שאפשר במקום לזרוק אותם לעשות על זה כסף, אז למה לא? למה?
דני: אז למה לא אמרת לי?
אשד: טעות שלי, מצטער, טעות שלי, דני טעות שלי, לא אמרתי לך, טעות שלי, לא אמרתי לך".[38]
58. העסקה אליה מתייחסים השניים היא זו בה אדם בשם סעיד נשלח על ידי החוקר לרכוש ציוד מהתובע, כאשר לטענת התובע מדובר היה בציוד לא תקין שהתבקש לפנות מהסניף. מקובלת עלינו טענת הנתבע כי התובע היה צריך לעדכן אותו כי תיקן את הציוד ומכר אותו. עם זאת, איננו מקבלים את הטענה כי יש לראות בהתנהגות התובע גניבה, שכן מחילופי הדברים התרשמנו כי מדובר היה בציוד לא תקין שהנתבע הורה לתובע לזרוק ולפנות מהסניף.