183. גם רכיב זה לא הוכח, כפי שיוסבר: הנתבעים הציגו אומנם חשבונית של ארז על סך 30,000 ₪, אולם לא הוצגה ראיה כי התשלום בוצע. ארז טוען בתצהירו כי קיבל המחאות ע"ס של 30,000 ₪ וכי העביר באותו מעמד המחאות שלו לתובע – אולם שום המחאה לא הוצגה בפנינו, וגם לא אסמכתה כי נפרעה על ידי התובע, כך שאין למעשה ראיה משכנעת המלמדת כמה קיבל התובע לידיו בגין ניקוי המזגנים. נציין כי בתצהיר של ארז נרשם כי עבודת ניקוי המזגנים בוצעה בחודש יוני 2013, ואילו החשבונית שהציגו הנתבעים נושאת תאריך 2.5.14, כאשר לא ניתן כל הסבר לפער הזמנים. ממילא ארז טוען בתצהירו כי אינו זוכר את הסכום המדוייק שהעביר, לכאורה לידי התובע.
184. זאת ועוד, הנתבעים טוענים כי ארז נתן גרסה ברורה התומכת באופן מלא בגרסת הנתבע. אלא שמצב הדברים היה הפוך, שכן מהחקירה הנגדית של הנתבע עלה כי אין לו מידע כלשהו לגבי ניקוי המזגנים וכי הוא נסמך רק על גרסתו של ארז. כמו כן, הנתבע לא בדק האם ההמחאות שמסר לארז נפרעו ולא הציג תיעוד אודותן מהנהלת החשבונות, וגם לא הוצגה ראיה התומכת בטענתם של הנתבעים בדבר "ניפוח" עלות תיקון המזגנים (כגון הערכת מחיר חלופית מטעם גורם מוסמך). נציין כי החשבונית נושאת כאמור תאריך של 2.5.14, כאשר מאז חלפו מספר שנים וחזקה על הנתבע כי ערך בדיקה ומעקב אחר הוצאות הסניפים, כאשר בזמן אמת הוא בחר שלא לתהות על גובה עלות ניקוי המזגנים.
185. בישיבת הבירור, התובע אישר כי ארז קיבל 30,000 ₪ וכי הסכום התחלק בין ארז, אלכס ובינו שכן שלושתם ביצעו את ניקוי המזגנים (מעבר לעבודתם
--- סוף עמוד 67 ---
הרגילה).[202] בניגוד לנטען על ידי הנתבעים בסיכומיהם, התובע לא "נזכר" לומר כי גם הוא קיבל חלק מהתמורה, שכן כאשר מקשיבים לשיחה וקוראים את התמלול מסתבר כי דבריו של התובע נאמרו ברצף ורק נקטעו לכאורה בתמלול כאשר התובע והנתבע מדברים בו-זמנית. התובע הכחיש בישיבה בעקביות כי קיבל לידיו סך של 24,000 ₪,[203] וגם בחקירה הנגדית הכחיש בעקביות שקיבל לידיו 24,000 ₪ אלא רק סכום של 2,000-3,000 ₪, באישורו של הנתבע, בגין חלקו בביצוע העבודה. למעשה, מהשאלות שנשאל התובע בישיבת הבירור עולה כי הנתבע מאשר שידע כי התובע מבצע את העבודה יחד עם ארז ואלכס, וכי התרעמותו הינה לגבי עלות הפרויקט כולו וחלקו של התובע.[204] יתכן והנתבע טעה מבחינת כדאיות העסקה, אולם אין בכך כדי ללמד כי התובע קיבל לידיו כספים שלא כדין.