פיטורים שלא כדין
205. התובע טוען כי פוטר ללא שימוע וההתנהלות החמורה של הנתבע ובא-כוחו כלפיו בישיבת הבירור עולה לכדי הפחדה ואיומים ומהווה פיטורים שלא כדין. הנתבעים טוענים מנגד כי לאור הממצאים שהיו בידם והודאת התובע במרבית המעשים, לא היה מקום לקיים שימוע רשמי מעבר לשיחה שהתקיימה ביום 21.4.16. עוד טוענים הנתבעים כי בישיבה האמורה ביקש התובע לסיים את 'מחול השדים' כמה שיותר מהר ולכן ויתר בכתב על הליך השימוע.
206. על זכותו של עובד להליך שימוע נכתב רבות בפסיקה. מעסיק נדרש לשמוע את עמדתו של העובד בטרם הוא מגבש את עמדתו בנוגע לסיום יחסי העבודה, ולכן עליו לשטוח בפניו מבעוד מועד את הטענות העומדות בבסיס הפיטורים ולאפשר לו לטעון את טענותיו במלואן כשהוא מלווה על ידי עו"ד במידה והוא מעוניין בכך (ע"ע (ארצי) 1027-01 גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל , פד"ע לח(2003) 448; ע"ע (ארצי) 23402-09-15 ברד נ' קנסטו בע"מ, מיום 28.2.17).
--- סוף עמוד 74 ---
207. מהראיות עולה בבירור כי לתובע לא נערך שימוע, והוא אף נדרש לחתום על ויתור לשימוע במסמך אשר כפי שקבענו לעיל אין לתת לו תוקף. אין גם לקבל את טענת הנתבעים כי רשאים היו לוותר על עריכת שימוע בשל חומרת הטענות והממצאים כלפי התובע. בית הדין הארצי הדגיש את חשיבות זכות הטיעון כשנטענות כנגד העובד טענות לעבירת משמעת או מעשה חמור אחר: "כך דרך כלל. על אחת כמה וכמה כאשר המעסיק מייחס לעובד עבירת משמעת חמורה, או עבירה של גניבה. במקרים כגון אלה, עלולות להיגזר על העובד סנקציות חמורות ביותר, עד כדי שלילת זכותו לפיצויי פיטורים, בנוסף לפגיעה בשמו הטוב ובעתידו התעסוקתי. על כן, לא יכסה המעסיק מפני העובד את החשדות המיוחסים לו, אלא ישטח אותם בפני העובד, באופן שיהא בידיו להפריכן, או לשכנע את מעסיקו, כי אין ממש באותם חשדות, כולם או מקצתם" (ע"ע (ארצי) 415/06 דני מלכה -שופרסל בע"מ (15.7.2007); ראו גם ע"ע (ארצי) 47271-06-18 התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ - סמי הפוטה (5.7.20)).
208. זאת ועוד, להבדיל ממצב בו עובד הודה והורשע בביצוע גניבה ממעסיק, שאז אין חובה לערוך שימוע, נקבע כי במצב של "פיטורי עובד עקב חשד בגניבה, מחייבים מתן זכות טיעון לעובד, הן כדי לאפשר לעובד להתמודד עם החשד והן כדי לאפשר לו לנסות ולהגן על מקום עבודתו" (ע"ע (ארצי) 42510-06-15 אלכסנדר פינדיורין - בן ציון זיסמן (3.5.17)). גם לאחרונה חזר וקבע בית הדין הארצי כי "שימוע בנסיבות כאלה אף נדרש ביתר שאת, שהרי ככל שההתנהלות המיוחסת לעובד חמורה יותר - כך ראוי לאפשר לו להגן על שמו הטוב ולהתגונן מפני השלכות המיוחס לו" (ע"ע (ארצי) 21979-11-20 חברת הניהול של כפר אבות שורש בע"מ - אחמד חוסיין, מיום 11.6.21).