פדיון חופשה
237. התובע טוען כי הוא זכאי לפידיון ימי חופשה עבור ארבע שנות העבודה האחרונות בסך של 27,872 ₪. הנתבעים מנגד טוענים כי יש לקזז מכל סכום לו זכאי התובע את חובותיו, ולחילופין כי התובע לא הציג חישוב כלשהו ולכל היותר הוא זכאי לפדיון ימי החופשה בהתאם לניצול וצבירה המפורטים בתלושי השכר.
--- סוף עמוד 88 ---
238. תלוש השכר האחרון שהוצג בפנינו הינו לחודש 3/2016 לפיו צבר התובע יתרה של 27.83 ימי חופשה שלא נוצלו. עוד עולה מהתלושים כי מדי חודש צבר התובע יום חופשה אחד, ולכן בחודש 4/2016 (חודש עבודתו האחרון) יתרת ימי החופשה הינה 28.83 ימים. התובע לא טען כי תלושי השכר אינם נכונים לעניין ניצול וצבירה של ימי חופשה, או כי לא ניצל את ימי החופשה בהתאם לתלושים, ולא הציג תחשיב או הסבר לסכום הנדרש על ידו. שכרו האחרון של התובע היה בסך 12,500 ₪, ושכרו היומי לצורך חישוב פדיון החופשה הינו בסך 568 ₪ (12,500 ₪ : 22 ימים). לכן, זכאי התובע לפדיון חופשה בסך 15,904 ₪.
דמי הבראה
239. התובע טוען כי הוא זכאי לדמי הבראה בגין שתי שנות עבודתו האחרונות, בסך 6,650 ₪, וכי אם שולם סכום בתקופה זו בגין רכיב זה, יש לזקוף אותו עבור שנים קודמות. מנגד טוענים הנתבעים כי יש לקזז מכל סכום לו זכאי התובע את חובותיו לנתבעות, ולחילופין זכאי התובע לכל היותר לסך של 2,646 ₪ בגין שנת עבודתו האחרונה.
240. מעיון בתלושי השכר עולה כי נתבעת 2 שילמה לתובע בגין 7 ימי הבראה בחודשים אפריל ומאי 2016, בסך 2,646 ₪, והתובע אינו מציג חישוב או נתונים מתלושי השכר המלמדים כי יש לזקוף סכום זה על חשבון דמי הבראה שלא שולמו לכאורה בעבר. עוד יצוין כי מעיון בתלושי השכר עולה כי בוצעו בשנים הקודמות תשלומים בגין דמי הבראה. על כן, זכאי התובע לדמי הבראה בגין שנת עבודתו האחרונה, עבור 7 ימים ובסך 378 ₪ ליום, סך הכל 2,646 ₪.
הפרשות לפנסיה
241. לטענת התובע, הוא זכאי להפרשות לפנסיה בסך 54,000 ₪ וכן סך של 25,000 ₪ בגין סכומים שקוזזו משכרו והוא אינו יודע האם הועברו לקופה. מנגד, טוענים הנתבעים כי בתקופה שבין 11/2010 ועד 11/2013 הופרשו כספי פיצויים ותגמולים לקרן מנורה מבטחים, והחל מחודש 12/2013 ועד למועד סיום עבודתו של התובע, הכספים הופרשו לקרן מגדל. לטענת הנתבעים, הפרישו את מלוא הכספים על פי חוק, והתובע גם אינו זכאי לכספים שהופרשו לפיצויים בשל מעשיו.