--- סוף עמוד 11 ---
שני יסודות עילת התובענה, ועל כן אין מקום להחיל את דוקטרינת ההודאה והדחה."
37. בענייננו, לתובע מתוקף תפקידו כמנהל הסניף היתה הסמכות להחזיק בכספים שהתקבלו מלקוחות או מרוכשי ציוד. המחלוקת הינה האם התובע שלח ידו בכספים אלו או האם העביר אותם ליעודם – כלומר הפקיד בבנק או מסר לנתבע. כפי שנראה להלן, התובע מאשר ביחס לחלק מהרכיבים כי קיבל לידיו כספים או כי מכר ציוד השייך לנתבעים, אולם הוא אינו מודה כי לקח את הכספים לשימוש האישי. מכאן, שטענת 'הודאה והדחה' אינה מתקיימת בנסיבות דנן. מעבר לכך, וכפי שנראה להלן, ביחס למרבית רכיבי התביעה, לא שוכנענו כי התובע החזיק בידו את הסכומים הנטענים על ידי הנתבעים. גם בנוגע לטענות בדבר גניבת ציוד, קיימת מחלוקת עובדתית האם הנתבע אישר לתובע לפנות את הציוד מהסניפים והאם מכירת הציוד נעשתה בהסכמתו של הנתבע. על כן, עצם העובדה כי התובע מאשר (ביחס לחלק מהציוד) כי מכר אותו לצדדים שלישיים, אין בכך הודאה בכל יסודות עילת התובענה.
הערות מקדימות לעניין ראיות ומהימנות עדים
38. בסמוך למועד פיטוריו של התובע, התקיימו מספר שיחות בין העובדים בסניפים לבין הנתבע וחוקר פרטי מטעמו. השיחות הוקלטו או צולמו. לתצהירו של הנתבע צורפו תצהירים של עובדים אשר נחתמו סמוך למועד סיום עבודתו של התובע. במסגרת הדיון המוקדם ניתנה החלטה על גילוי מסמכים, והנתבעים גם הודיעו כי ימסרו את כל ראיות המצויות בידיהם לתובע.
39. הנתבעים הגישו את כל ההקלטות והסרטונים לבית הדין אך לא מסרו אותם לתובע, כאשר במעמד הגשת תצהירי העדות הראשית מטעמם, ביקשו לעכב את מסירת תמלולי השיחות עם התובע ומר קינואתי (מי שרכש ציוד מסניף עפולה), עד לאחר הגשת תצהירי התובע. הבקשה התקבלה, ולאחר שהוגשו תצהירי התובע, מסרו הנתבעים לתובע רק את חומר הראיות המתייחס לשתי שיחות אלו. במהלך ישיבת ההוכחות הראשונה ותוך כדי חקירת עדי התובע, הסתבר כי לא כל הראיות שהוגשו לבית הדין נמצאות בידי התובע, כשראיות אלו כוללות הקלטות וסרטונים של שיחות ההחוקר עם עובדים שמסרו תצהירים וגם עם עובדים שלא הוגשו תצהירים מטעמם וגם לא בקשה לזמנם לעדות.
--- סוף עמוד 12 ---
40. נוכח כך, בית הדין החזיר את הראיות לידי הנתבעים ולאחר שהובהר כי התובע אינו עומד על קבלת הסרטונים וההקלטות, וגם הנתבעים לא ביקשו להגישם שוב לבית הדין, ניתנה החלטה לפיה יוגשו לתיק רק הסרטונים והתמלול המתייחסים לישיבת הבירור עם התובע ביום 21.4.16 ושיחה עם מר קינואתי. הנתבעים גם לא הגישו את חומר החקירה שנאסף על ידי החוקר, מר יורם כהן (להלן: יורם או החוקר), אשר אישר כי בידיו תיעוד מעקבים שבוצעו אחר התובע וכן הקלטות וסרטי וידאו של השיחות שבוצעו עם העובדים,[6] ואלו לא הוגשו וגם לא הוצגו בפני התובע במסגרת ישיבת הבירור. עוד אישר החוקר כי נפגש ותשאל עובדים נוספים אשר לא הוגשו תצהירים מטעמם לבית הדין,[7] כאשר גם חומרי חקירה אלו לא הוצגו בסופו של יום בפני התובע ובית הדין.