41. הימנעות הנתבעים מלהגיש את הראיות התומכות בגרסת העובדים הינה בעלת משקל לא מבוטל, נוכח הספק שעלה לגבי מהימנות שני עובדים שמסרו תצהירים ושהעידו בפנינו, מר ארז כהן (להלן: ארז) ומר שרון נוסם (להלן: שרון). מדובר בשתי דמויות מפתח בהבנת התביעות שבפנינו, שכן החשדות כלפי התובע החלו בעקבות דיווחים שמסר שרון לנתבע ולאחר מכן גם דיווחים שמסר ארז ושנבדקו אחר כך מול עובדים אחרים. שרון הועסק כמדריך בסניף עפולה במשך כל תקופת עבודתו של התובע שם. לפי גרסת שרון בתצהיר, התובע פנה אליו והציע לו לעבוד במקביל בחדר כושר בכפר תבור, וכששרון ביקש להפסיק את עבודתו בכפר תבור, לטענתו התובע איים עליו כי אם יעשה כן, יפוטר מעבודתו בעפולה. נציין כי לא הוצגו ראיות התומכות בגרסה זו. שרון החל לגרסתו לתעד את התנהלות התובע וכאשר חשש לעבודתו, החליט לפנות לנתבע ולחשוף את החשדות כלפי התובע.
42. בפתח עדותו, ביקש שרון להצהיר כי הכתוב בתצהירו נמסר תחת לחץ מצידו של הנתבע: "הוא הדביק אותי לפינה ונאלצתי להגיד מילים שהוא הנחה אותי להגיד גם בתחנת המשטרה והציע לי גם כסף עשרת אלפים שקלים...",[8] אך הצהיר כי הוא אינו חוזר בו מאחורי מה שנרשם בתצהיר,[9] ושוב לאחר מכן בחקירה הראשית אישר כי הנתבע הציע לו סכום כסף במסגרת הכנת התצהיר מטעמו,[10] ומאוחר יותר בחקירה הנגדית חזר וטען כי הציעו לו 10,000 ₪ כדי
--- סוף עמוד 13 ---
לחתום על התצהיר אך בסופו של דבר לא רצה לקבל תמורה.[11] מהשאלות שהופנו לשרון על ידי ב"כ הנתבעים עולה כי בידם תיעוד של השיחה עם שרון, אך הם בחרו שלא להציגו כדי להפריך את טענתו האמורה של שרון. עוד טען שרון כי נאלץ לחתום על התצהיר ואוים כי אם לא יעשה כן, יפוטר מעבודתו,[12] ובהמשך החקירה אישר כי רק רצה לשמור על מקום העבודה שלו.[13] עוד הסתבר כי במקביל לחתימה על התצהיר, או אף באותו מעמד, שרון והנתבע ניהלו דין ודברים לגבי העלאה בשכר וחתימה על הסכם עבודה חדש.[14] נציין גם כי שרון הוחתם על תצהירו במהלך יום 21.4.16, עוד בטרם התקיימה ישיבת הבירור עם התובע בערבו של אותו היום.
43. לא זו בלבד אלא שגם הסתבר כי שרון סיפר לנתבע אודות החשדות כלפי התובע מאחר וחשש שהתובע יגרום לפיטוריו מסניף עפולה: "זה היה או אני או הוא...",[15] כלומר החליט להציג בפני הנתבע את גרסתו כדי להגן על עבודתו. במילים אחרות, התנהגותו של שרון לא היתה נטולת מניעים אישיים, ומעדותו למדנו כי הן מסירת הדברים לנתבע והן הכנת התצהיר נעשו מתוך אינטרסים כספיים ותעסוקתיים. די היה בכל אלה כדי להטיל ספק ברור באמינות גרסתו של שרון, אלא שבנוסף הסתבר מחקירתו כי חלק מטענותיו היו מבוססות על שמועות ששמע מעובדים אחרים (והדבר עולה בבירור גם מתצהירו), כי לא היתה לו נגיעה לכספי המזומן בסניף והוא גם אינו יודע פרטים מהותיים על תיקוני מכשירים והאם עסקאות שביצע התובע אושרו על ידי הנתבע. זאת ועוד, שרון ציין כי אינו זוכר את כל האירועים כיוון שחלפו שנים "אבל היו דברים שגם נאמרו לפני ועורך הדין הנחה אותי מה לומר...",[16] וכשהתבקש להסביר אמירה זו, השיב תשובה מתחמקת: "התנהלות אני עכשיו לא יכול לזכור כל פרט על כל מה שנעשה וכל מיני סעיפים אני לא זוכר עכשיו".[17]