...
7. יש להזכיר עוד, כי במהלך חקירת לוינקרון במסגרת הדיון בהתנגדות התברר כי הגשת תצהירים המוסרים גרסאות עובדתיות שונות בהתאם לנוחותו של לוינקרון ובהתאם ל"רוח הזמן" היא כמעט שיטת עבודה אצל לוינקרון. גם כאשר טען לוינקרון לפירעון ההלוואה נושא הליך זה, מסר שתי גרסאות עובדתיות שונות בשלושה תצהירים שונים (תצהיר התמיכה בהתנגדות לביצוע שטר לפניי, וכן תצהירים מש/2, מש/3 ו-מש/4 שהוגשו בדיון מיום 20.10.2015). בשתי מערכות הגרסאות הללו, הציג לוינקרון רשימת שיקים שלשיטתו שימשו לפירעון ההלוואה, אולם שתי הרשימות אינן חופפות.
דומה כי במצב דברים כזה, כאשר גרסתו של לוינקרון אינה מחזיקה מים, וכאשר הוברר כי הוא אינו בוחל בהברחת נכסים תוך פגיעה בהסתמכותו של נסיס עליהם – יסוד ההכבדה הוכח בעליל."
116. כל האמור לעיל מוביל למסקנה כי יש להטיל ספק בגרסאותיו השונות של משה ביחס למסכת העובדתית.
טענת משה שדב אינו מהימן
117. משה טען שדב אינו מהימן. הוא התבסס בסעיף 5 לסיכומיו על פסק הדין של כבוד השופט אלקלעי בתא"ק 54451-01-18 נסיס נ' אבני ואח' (פורסם בנבו) בו קבע שדב לא אמר אמת.
118. מעיון בפסק הדין עולה שמההתקשרות בין דב לעו"ד ירון אבני, אחד הנתבעים באותה תביעה, עולה תמונה דומה לממצאים כאן לגבי פעילות "המעלה תהיות רבות". בפסק הדין, כבוד השופט אלקלעי ציטט את מסקנות המומחה מטעם ביהמ"ש שם שקבע כלהלן:
--- סוף עמוד 21 ---
"עם זאת התרשמתי, כי מדובר בפעילות המעלה תהיות רבות ומתאפיינת בסימנים חריגים כגון: היקף גדול של הסכמים הנושאים שמות שונים בתקופה קצרה, העברת כספים במזומן, תשלומים מרובים בשיקים בסכומים קטנים, קבלת שיקים כבטחון, תשלום על ידי ולצדדי ג', ניכיון שיקים אצל נותני שירות מטבע, תשלומים ללא הסכמים כתובים ועוד.... במסגרת הבדיקה בחנתי מחד את כל הכספים שהועברו על ידי הנתבע או מי מטעמו, ומאידך את כל הכספים ששולמו לתובע או מי מטעמו. לצורך החישוב שערכתי, אישרתי את כל הכספים שיש בגינם אסמכתאות. לעניין העברת מזומן בין הצדדים, אישרתי סכומים שהוצגו בגינם אסמכתאות מגבות בלבד".
119. באותו פסק דין, ביהמ"ש שם נתן אמון בעדות מר דין מלכה, שהעיד גם לפני מותב זה שדב פרט אצלו שיקים של משה, או מי מטעמו.
120. דב טען בחקירתו "מעולם לא פתחתי כרטיס אצל דין מלכה