--- סוף עמוד 25 ---
טענות נוספות של משה
140. להלן טענות הגנה נוספות שהעלה משה:
טענת ההתיישנות
141. משה טען שהתביעות השטריות התיישנו. דב טען, שההסכמים כללו תניות שהתירו לו להגיש השיקים לביצוע במועד ההגשה.
142. משה טען בדיון שהתקיים לאחר הגשת הסיכומים ש"לא בכדי מה שחברי אומר לא כתוב בסיכומים כי זה לא נכון, לגבי מה שהפנה לגבי ס' 3 שהוא יכול להגיש את השטר לביצוע מתי שרוצה, יש הגבלה. מפנה לס' 2ד סיפא "ההלוואה תוחזר למלווה בתום שבועיים ימים (14) מיום נתינתה ללווה (בתוספת 780 ₪ הוצאות משיכת מזומן ופרעון מוקדם של פקדון). יחד עם זאת הצדדים מסכימים בזאת כי יהיו חופשיים לשנות את מועדי החזר ההלוואה, אך ורק בהסכמה בכתב שתינתן, אם תינתן, מצד המלווה". אני אומר שהמלווה לא יכול להשתמש בבטוחה לשיקול דעתו ללא הסכמה בכתב."
143. דב השיב שבס' 13 סיפא לסיכומיו יש התייחסות מפורשת לס' 3ב בהסכם ההלוואה והפנה לס' 15 "לגבי הפטור שהנתבע העניק לתובע מרצונו. ולעניין המועדים בו נפתחו התיקים מפנה לס' 16 לסיכומים ולגבי כל התביעות עומדת לי הטענה בס' 16 לסיכומים שבה הסברתי מדוע לא היה שיהוי.".
144. משה חלק על טענת דב, אך כאשר ביהמ"ש הפנה בא כוחו לנספח 11, ענה: "אין לי מה להוסיף."
145. גם לסוגיה זו ביהמ"ש נדרש בפסק הדין בתביעות הראשונות:
"63. בתיק ת"א 8868-11-14 עמיר נ' זהארן (פורסם בנבו) בימ"ש זה דחה תביעה שטרית בשל אי השלמת מועד הפירעון תוך זמן סביר. אולם, פסק הדין שם התייחס לנסיבות שונות הן לעניין משך השיהוי ובעיקר לעניין זהות הצדדים. להבדיל מהנתבע שם, כאן, הנתבע הוא איש עסקים, בעלי חברת בנייה שחזקה כי חתם מרצון ובידיעה מלאה על מהות הפטור שהעניק לתובע. לא זו אף זו, הנתבעים כלל לא העלו טענה בעניין זה בעת הגשת התנגדותם.
64. אשר על כן, הטענה לאי השלמת פרטי השטרות תוך זמן סביר, אינה עומדת לנתבעים."
146. משה לא הצביע על שינוי נסיבות בתביעות הנוספות ביחס לתביעות הראשונות, המצדיק שינוי מסקנות ביהמ"ש בסוגיה זו. לכן, המסקנות בפסק הדין בתביעות
--- סוף עמוד 26 ---
הראשונות, לגבי הבנת והסכמת משה לכך שלא יטען להתיישנות, שרירה וקיימת גם לגבי יתר השטרות.
147. אשר על כן, ביהמ"ש שב ודחה הטענה להתיישנות, או לאי השלמת פרטי השטרות, תוך זמן סביר. אולם, המשך דיון בטענה זו ביחס לתביעות כאן יתקיים בהמשך ביחס לתביעות באופן מסוים.