171. בעניין נספח 41 נקלע דב לטיעון סותר. מצד אחד הסתמך על המסמך בתצהירו. מצד שני, כאשר התברר שהוא מזויף, הוא טען שמשה זייף אותו וכי תוכנו אינו הגיוני. לדב לא היה מענה לשאלה מדוע אם כן, הסתמך עליו בתצהירו.
172. אולם, פרט לכך שהסוגיה הטילה ספק לגבי מהימנות ראיות דב, לא היה בנספח 41 כדי לשנות התוצאה הסופית שכן נוגע לסכום מצומצם שאינו חלק מהמחלוקת.
טענת משה שדב קיבל תשלום בגין הלוואה בסך של 150,000 דולר
--- סוף עמוד 31 ---
173. משה טען שמנספח 39 לראיות דב שנכתב בשנת 207 עולה שהוא מאשר קבלת תשלומים ממנו וכי החוב באותו מועד היה נמוך מהנטען.
"עו"ד חריף: תראה, פה, אתה הולך ל-39 נלך ל-39, תסביר לי בבקשה, אז בעצם אתה אומר שקיבלת כסף על ה-150 אלף דולר, כי אתה כותב 'תשלומי ריבית אותם חייב מ- 2006 עד 2007' מה קורה?
העד, מר נסיס: לא, אתה, לא קיבלתי, לא קיבלתי ממנו שום תשלומי ריבית,
ש: אה, שום דבר.
ת: יש פה 4000 שקל, הנה פה זה מופיע, דרך אגב, מה שהזכרתי לפני רגע, שאני כותב שבתאריך זה שולם 4000 שקל.
..
העד, מר נסיס: איפה כתוב שאני זה, 6 חודשים בשנה,
עו"ד חריף: הכותרת, הכותרת "תשלומי הריבית",
העד, מר נסיס: אה, זה בסדר, זה חישוב, הוא רצה לעשות את זה לשנה, הוא אמר לי מה השנה האחרונה ואני כתבתי לו את השנה האחרונה זה לא שקיבלתי,
ש: ומה? אתה לא כותב לו "אתה חייב לי עוד כספים"?
ת: לא, לא.
ש: הבנתי.
ת: דבר ראשון, לא דיברנו על הקרן שהוא לא החזיר אותה ולא דיברנו על הריבית שהוא לא החזיר אותה.
....
העד, מר נסיס: שנים, הנה בוא אני אבהיר לך את התשובה, אתה היית בערפל אז התשובה פה בסעיף 7 "שנים לא זכיתי לראות ממך גרוש בריבית ולכן בשלב זה אנא העבר אלי סוף, סוף את ה- 14,361 דולר ארצות הברית",
עו"ד חריף: מה זה ה- 14,361?
העד, מר נסיס: זה החישוב.
ש: של מה? של איזה שנים?
ת: כנראה שמתייחס,
ש: כנראה שמתייחס ל – 2006, 2007,
ת: נכון.
ש: כלומר, אתה בא ואומר לו 'לוינקרון שמע, אתה חייב לי רק 14,361 עם ריבית',
ת: לא, לא.
ש: איזה היגיון יש לבוא ולכתוב 'אתה חייב לי היום, תביא לי 14,361, אבל את כל מה שאתה חייב לי מלפני אל תביא אנחנו חברים'.