233. קביעה זו חלוטה ובהעדר הבדל מהותי בין התביעות הראשונות ובין התביעות כאן, ביהמ"ש שב על המסקנה לפיה יש להחיל את חוק אשראי הוגן (לשעבר חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות) על התביעות כאו בהתאמה.
--- סוף עמוד 49 ---
234. בהמשך פסק הדין, ביהמ"ש יישם מסקנה זו לגבי כל תביעה שטרית בנפרד.
קביעת הסכום לחיוב לגבי כל תביעה שטרית בנפרד:
תיק 4278-03-15
235. התביעה הוגשה לביצוע שטר שדב שייך אותו הסכם להלוואה מיום 2.11.2010 במסגרתו הלווה דב למשה סך של 200,000 ₪, כשלטענת משה הוא נטל בגינו שיק ביטחון בסך של 300,000 ₪, הוא השיק נשוא תיק זה שמספרו הינו 0010104 ומועד פירעונו 23.3.11.
236. דב נחקר ביחס לתיק זה בדיון מיום 15.6.20:
"עו"ד חריף: שההלוואה השניה של 150 אלף שקל דווקא היא נפרעה ולא זו נפרעה, איך אתה יודע את זה?
העד, מר נסיס: מכיוון שהבן אדם חזר לי עם הכסף עם 2 שיקים של 75 אלף שקל, ביקש לקרוא את הסכם ההלוואה, אמרתי לו 'תן לי רק לצלם', חתמתי, כתבתי, וזה הכל, מה זאת אומרת איך אני יודע? אני לא מבין את השאלה,
ש: אז תגיד לי,
ת: 'תחזיר את הכסף', נתתי לו, קרעתי את ההסכם.
ש: תגיד לי, אני רוצה להבין, השיקים האלה נפרעו של ה- 75 אלף שקל?
ת: כן.
ש: טוב. ואתה אומר לנו שדווקא ההלוואה השניה היא זו שנשארה לא משולמת, נכון?
ת: לא יודע אם זו הראשונה או השניה.
ש: תגיד,
ת: כן.
ש: אחרי ההלוואה הזאת אתה הלווית עוד כסף, נכון?
ת: כן.
ש: איך אתה מסביר את זה? אתה לא מקבל גרוש, מה אתה מלווה עוד כסף?
ת: אני הייתי חבר של לוינקרון בטיפשותי, תמימותי, ממש כמו אחים, הוא היה בן בית אצלי, עכשיו הוא אומר לי, אני מכיר את המשפחה שלו, 'יש לי דירה שהיא',"
237. משה הפנה ביחס לתביעה זו במסגרת דיון מענה לשאלות מיום 5.10.21 לס' 50 לסיכומיו בו אישר כי "השיק ניתן במסגרת הסכם הלוואה מיום 23.1.11 בגין הלוואה ע"ס 150,000 ₪." ביהמ"ש קובע כי משה לא הוכיח שפרע את ההלוואה.