זאת ועוד, מסקנה אחרת – השוללת ממי שאינו רשום עדיין כבעל מניות אך רשאי להירשם ככזה – את האפשרות להגיש תביעה בעילה של קיפוח, תביא לכפל הליכים. תובע שיבקש לתבוע סעד מכוח סעיף 191 לחוק החברות, יצטרך להקדים ולבקש מבית-המשפט להצהיר כי הוא זכאי להירשם כבעל מניות בחברה (מכוח סעיף 134 לחוק החברות); ורק לאחר מכן להגיש תביעה לה של קיפוח.
מהו הסעד המתאים שיש לפסוק מכוח סעיף 191 לחוק החברות?
46. מעבר לסעדים ההצהרתיים, עתר התובע כאמור גם כי בית-המשפט יורה "על כל סעד אחר אשר יסיר את הקיפוח וימנע את קיפוחו העתידי". כפי שעולה מהאמור בפסק-דין זה לעיל, אני סבורה כי התובע זכאי להירשם כבעלים של 10% ממניות החברה. יתכן שהוא היה זכאי גם מלכתחילה לשמש דירקטור בה – נושא שלא נקבעו לגביו מסמרות בחלק הקודם של פסק-הדין (ונתייחס אליו להלן). כאמור, תוצאה זו הופכת את התובע ואת הנתבע לשותפים בחברה – וזאת חרף הסכסוך ביניהם ואובדן יחסי האמון שאפיינו את הקשר ביניהם בתחילתו. יתרה מכך, התובע "יחזור" לחברה כבעל מניות בה, לאחר שנעדר ממנה בשנים האחרונות, ולאחר שהיא התנהלה בלעדיו. לא ברור איך התנהלה החברה בתקופה מאז שהתובע חדל להיות מעורב בה – האם הצדדים נדרשו להשקיע בה השקעות נוספות, ואם כן, מהן; ואילו החלטות התקבלו בה.
השאלה היא אם כן, לאור הרקע האמור, מהן ההוראות שעל בית-המשפט לתת ביחס לניהול החברה מכאן ואילך, הוראות שכתוצאה מהן זכויותיו של התובע לא יקופחו מחד גיסא, ומאידך גיסא – החברה תוכל להתנהל ולהתפתח לטובת כל בעלי מניותיה.
47. השאלה הראשונה שיש לבחון אותה היא האם יש מקום להורות על היפרדות הצדדים, וזאת חרף העובדה שהתובע לא עתר לסעד כזה. ככלל, בתביעה מכוח סעיף 191 מסור לבית המשפט שיקול-דעת רחב מאוד ביחס לסעדים שהוא רשאי לפסוק. בכלל זה הוא אינו מחויב לפסוק סעד בהתאם לבקשת התובע והעדפתו, אלא עליו "לתור אחר הפתרון המיטבי ההולם את נסיבות המקרה שלפניו" (ע"א 5804/19 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ [פורסם בנבו] (3.10.2021), בפס' 48).
החברה דנן היא "מעין שותפות" – זוהי חברה קטנה שהוקמה על-ידי מספר מצומצם של בעלי מניות שהיו חברים טובים לפני כן, ושהיו ביניהם קשרים קרובים. בהתייחס לחברות כאלה קבע בית-המשפט העליון כי בית-המשפט רשאי, כאשר הוא מתרשם שבין בעלי המניות ישנן מחלוקות עמוקות שאינן מאפשרות להם להמשיך לנהל יחד את החברה כפי שהם התכוונו מלכתחילה, לאכוף על אחד מבעלי המניות לרכוש את חלקו של יריבו (ע"א 8712/13 אמיר אדלר נ' שי לבנת (נבו 01.09.2015) (להלן: "עניין אדלר")). האפשרות הזו קיימת הן כאשר הוכח קיפוח והן כאשר "אין מנוס... להפריד בין ה'שותפים' הניצים" (עניין אדלר, בפס' 76).