23. שלישי במבחניה של התכלית הראויה הוא זה של רגישות לרעיון-הזכויות. במובנו המקובל משיב מבחן זה לשאלה אם האינטרס, שבשמו מבוקש לפגוע בערך המוגן, מתיישב עם הכרה במקומן החשוב של זכויות-האדם בשיטת-המשפט שלנו (בג"ץ 4769/95 מנחם נ' שר התחבורה, פ"ד נז(1) 235, 264 (2002)). באחת הפרשות הוצע להוסיף ולדרוש רגישות לזכות הנפגעת ממש, כלומר כי הפגיעה בזכות במקרה המסוים אינה משמיעה התכחשות מוחלטת לזכות זו ואינה מאיימת להכריתה כלל (בג"ץ 466/07 ח"כ גלאון הנ"ל, [פורסם בנבו] בעמ' 76).
24. שמירה על אמות-מידה ראויות של עיתונאות קוראת לתוכה את רעיון-המידתיות. בפרשת דיין-אורבך עמד בית-המשפט העליון על הקשר בין הדרישה לאתיקה עיתונאית לבין החובה להקפיד במרכיבים של מידתיות – קיומו של קשר רציונאלי בין הפרסום לבין התכלית, שפרסום זה מבקש להשיג; והגבלתה של הפגיעה, הכרוכה בפרסום, לנדרש בהשגתה של אותה תכלית (ע"א 751/10 פלוני נ' ד"ר דיין-אורבך, פ"ד סה(3) 369, 491 (כבוד השופט עוזי פוגלמן) (2012); דנ"א 2121/12 דיין-אורבך הנ"ל, [פורסם בנבו] בעמ' 856 (כבוד השופט יורם דנציגר)).
חשיבות – אולי של עיקר – נקשרת במרכיבה השלישי של מידתיות, זה ה"צר". שם, בתמצית, מבקשים להתחקות על מאזן של תוחלות באספקלריה של התמונה הנורמטיבית הכללית. מיתוספת ראִייה, העשויה לחרוג מדל"ת אמותיה של תחרות בין שני הערכים המתנגשים לבדם. נבחנים התועלת הכללית או הנזק הכללי שבפגיעה בערך המוכר, תוך התחשבות במצב הנורמטיבי הרחב ובראייה מקפת. במלות בני-אדם, דרישה זו של מידתיות שואלת אם התועלת הכללית, הטמונה בפרסום הפוגעני היא רבה מן הנזק, בהיבטים שונים ואפילו מעֶבר לזכות הנפגעת, שמאיים הפרסום הזה להסב. אם ההפך הוא הנכון, היינו, אם הנזק עולה על התועלת, המסקנה היא כי הפרסום אינו מתיישב עם רעיון-המידה ההולמת.
המידתיות ה"צרה" היא יסוד-מוסד בפירושם של חוקים כמו חוק הגנת-הפרטיות, הנדרשים לתחרות בין ערכים וליישובה. היא מאפשרת לקבוע כי אפילו, שפגיעה בפרטיות משרתת תכלית ראויה ואינה מוגזמת מבחינתו של האמצעי שננקט, ראוי לחייב באחריות בנזיקין בגינה אם הנזק החברתי, הטמון בה, עולה על התועלת. כתב על כך ברק:
"פרשנות של הוראת חוק נעשית על פי תכליתו, שצריכה להתחשב [בשני הערכים המתחרים]. בשל ההתנגשות [בין שני הערכים] נערך איזון. זהו איזון פרשני. הוא מתחשב בחשיבות העקרונית של כל אח[ד מהערכים המתחרים] ובמשקל[ו] בנקודת ההכרעה. הוא משקף את האיזון הנערך בגדרי המידתיות במובן הצר. מטרתו [היא] מתן מובן ללשונו של חוק על רקע תכליתו, כאשר התכלית משקפת איזון בין [הערכים המתחרים]. זהו על כן איזון פרשני. אופיו המידתי נובע מתחולתם, בדרך של היקש, של הדינים בעניין המידתיות במובן הצר" (מידתיות במשפט לעיל, בעמ' 124).