25. אם אחזור להגנה של עיתונאות אחראית הרי שפרסום עיתונאי, הפוגע בפרטיות, יזכה להגנתו של סעיף 18(ב)(2) לחוק הגנת-הפרטיות בייחוד אם הוא משרת, במידה הראויה, ערך חברתי חשוב והתועלת החברתית בו היא רבה מנזקו.
"אֱמת-הפרסום" – סעיף 18(3) לחוק
26. ההגנה, הקבועה בסעיף 18(3) לחוק הגנת-הפרטיות ניתנת למפרסם, שפגע בפרטיות, אם הוא עשה זאת בפרסום של דברי-אמת, למענו של ענין ציבורי מוצדק. זו מקבילתה של הגנת "אמת הפרסום", הקבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון-הרע (על הדמיון בין ההוראות ראו דנ"א 7325/95 ידיעות אחרונות בע"מ נ' קראוס, פ"ד נב(3) 1, 41 (כבוד השופט תאודור אור) (1998); רע"א 3614/97 אבי יצחק, עו"ד נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ, פ"ד נג(1) 26, 57 (כבוד השופט אליעזר גולדברג) (1998)). כמוה, בחוק הגנת-הפרטיות עשויה ההגנה של אמת-הפרסום שני יסודות: זה של "אמת" וזה של "ענין ציבורי".
ליסוד ה"אמת" התייחסתי בהרחבה במקום אחר (ת"א 54653-02-14 אגודת העיתונאים בתל אביב (ע"ר) נ' רשות השידור, מפסקה 32 לפסק-דיני (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 1.9.2021)). בפרשה שלפנַי אין צורך להכביר מלים על אודותיו, שכן לא יכול להיות חולק על כך שהפרסום הנדון – זה של ההיריון – היה דבר-אמת. התובעת אכן הייתה בהיריון בעת-הפרסום. חשוב יותר לעניננו הוא היסוד של "ענין ציבורי" בפרסום. "ענין ציבורי" הוא מושג משפטי. אין לקראו במשמעותו, השגורה מחוץ לבית-המשפט ומחוץ לדין. אין הוא סובב את השׂבעת-סקרנותו של הציבור. אין הוא מכוֵון לשאלה אם המידע מעורר ענין בדעת-הקהל. ענין ציבורי "ייחשב עניין שידיעתו ברבים רלוונטית להגשמת מטרה ציבורית או שיש לציבור תועלת בידיעה לגביו – אם לצורך גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ואם לשם שיפור אורחות חייו" (ע"א 1104/00 אפל נ' חסון, פ"ד נו(2) 607, 621 (כבוד השופטת דורית ביניש) (2002)). זהו מידע, הנושא עמו "תרומה לשיח הציבורי" (ע"א 8954/11 פלוני נ' פלונית, פ"ד סו(3) 691, 760 (כבוד השופט נעם סולברג) (2014)). זהו מידע, שהתועלת לציבור בידיעתו גבוהה מן הנזק הציבורי הכרוך בפרסומו (שם, שם). גם המרכיב הזה, כבר ברור, קורא לתוכו את היסודות של תכלית ראויה ושל מידה הולמת, כמפורט בחלקם הקודם של הדברים.
מה בין שתי ההגנות שבחוק?
27. כשם, שבחוק איסור לשון-הרע משלימות זו את זו ההגנות שבסעיפים 14 ו-15(2), כך יש לראות בהגנות, שבסעיפים 18(2)(ב) ו-18(3) לחוק הגנת-הפרטיות, מקורות משלימים להגנתו של מפרסם. ההגנות הללו מציעות שתי חלופות. מפרסם אשר נטען כי פגע בפרטיות יוכל לחסות בצלה של איזו מהן אפילו אם אין האחרת עומדת לו בנסיבות-הענין: