46. במקרה שלפנַי סברתי כי ביטויָם של אותם ערכים – חופש-הביטוי, חופש-העיסוק וזרימתו של מידע חופשי בציבור – קנה להם משקל, הנופל ממשקלה של הזכות הנפגעת. בעוד, שזו ניזוקה בגרעינה הרי שהתרומה לערכים המתחרים הייתה, באופן יחסי, מן השוליים.
לאתר רחב-יריעה כמו "mako" ובייחוד לגוף-תקשורת רב-פעלים כשידורי קשת, פרסומו של מידע "רכילותי" איננו מלבּת-הזכות לחופש-ביטוי, אף לא לחופש-העיסוק. המידע הזה הוא אך חלק מצומצם מעשייתם העיתונאית. הגבלת-פרסומו אינה מחייבת אותם "לצנזר" את עצמם לאורכה ולרוחבה של רשת-הביטוי. אין היא מונעת מהם מלעסוק פומבית במרביתם של נושאי-הביטוי האחרים, מתחומי-החיים השונים אשר לשמם הוקמו כלֵי-התקשורת הללו. מניעת-הפרסום בשלב המדובר פוגעת אמנם בזכויותיהם היסודיות, אך פגיעתה מתוחמת לנקודת-הזמן המסוימת, שבה טרם נראה ההיריון וממילא טרם פורסם בידי-התובעת. אין זו מניעת-נצח. הנתבעות יכלו להודיע את דבר-ההיריון ברבים במועד מאוחר יותר, גם אם התובעת עשתה זאת לפניהן. לכל היותר היה בדבר לפגוע ביסודות הבלעדיות או הראשוניות שבפרסום. אלה, גם אם אין לזלזל במשמעותם העסקית, אינם מגרעינו של חופש-הביטוי המסחרי. ממילא, יכלו הנתבעות להבטיחם לעצמן באמצעותו של הסדר עסקי הולם עם התובעת.
47. גם בצורך הציבורי בקבלתו של מידע על אודות היריונה של התובעת אין להפריז. זולת סיפוקה של סקרנות, שלא לומר של יצר-מציצנות, ספֵק אם הייתה בפרסום הזה תרומה ממשית לחיי-הציבור. הוא לא נשא עמו ערך ניכר לכוחם של בני-הציבור לכלכל את צעדיהם במרחב האישי או הכללי. אבהיר: אין כוונתי לייחס, א-פריורי, משקל נחות ל"רכילות" ולראות בה, ככזו, ביטוי מוקצה, מאוס או מיותר. נכוחים, בכל הכבוד והכנות, הם דברים שכתבה על כך נתבעת 3 בטורה הנזכר וראו, בייחוד, את בירנהק לעיל, בעמ' 36, ה"ש 80. ברם בד בבד נהיר בעינַי כי דיווח על היריון, לעצמו וכשאין הוא נקשר בסוגיות רחבות יותר, אינו חיוני "לצורך גיבוש דעתו של הציבור בעניינים ציבוריים ולשם שיפור אורחות חייו" – דבריה הנזכרים של השופטת ביניש בע"א 1104/00 אפל [פורסם בנבו]. זהו מידע אשר משוליו של הצורך הציבורי במידע חופשי. כשאֶל מולו עומדת פגיעה עמוקה בזכות לפרטיות, עשויה הכף לטות להגנה על האחרונה. בלשונם של המלומדים, פרופסור שלומית יניסקי-רביד ודר' בן-ציון להב –
"We argue that when the public’s only interest is to invade privacy for the sake of curiosity (snooping, gossip or perverted behavior), where the information does not carry any valuable influence over the person looking for the information—publication of private information about public figures will not be justified. Further, the joy people obtain from invading someone else’s private and intimate life does not justify the harm to that person’s privacy, and allowing this kind of invasion contradicts the fundamental values of freedom, autonomy, and dignity" (Shlomit Yanisky-Ravid & Ben Zion Lahav, Public Interest vs. Private Lives - Affording Public Figures Privacy in the Digital Era: The Three Principle Filtering Model,19 U. PA. J. Const. L. 975, 977 (2017).