נהיר, ובית-הלורדים אף הדגיש זאת, כי יש להבין הכרעה זו על רקע נסיבותיה המיוחדות של אותה פרשה. שם לא עמד לדיון עצם-פרסומם של דבר-ההתמכרות ושל הטיפול בה. נמצא כי אלה כלל לא פגעו בפרטיות משום שהידוענית עסקה בהם, פומבית, בעצמה, עוד קודם לכן. בנסיבות הללו, ובהן בלבד, נמצא כי הפרטים הנלווים ("associated facts", Id. At para. 36) שפורסמו – פרטי-הטיפול והתמונות – תרמו לעבודה העיתונאית ולערכה הציבורי יותר משהם גרעו מזכותה של הדוגמנית לפרטיות.
בתוך כך הטעים אחד משופטי-הרוב, Lord Hoffmann כי, ככלל, אין ענין ציבורי בפרסומו של דבר-התמכרותו של אדם לסמים. זאת, אפילו אם מדובר בידוען ולא באדם מן היישוב ואפילו אם ידוענותו ביססה את עצמה על יחסים הדוקים עם כלֵי-התקשורת:
"…[T]here is no public interest whatever in publishing to the world the fact that the citizen has a drug dependency. The freedom to make such a statement weighs little in the balance against the privacy of personal information.
[T]there is the fact that she is a public figure who has had a long and symbiotic relationship with the media. In my opinion, that would not in itself justify publication. A person may attract or even seek publicity about some aspects of his or her life without creating any public interest in the publication of personal information about other matters. I think that the history of Ms Campbell's relationship with the media does have some relevance to this case but that would not without more justify publication of confidential personal information" (Id, at paras. 56-57).
דעת-המיעוט ערכה, כאמור, איזון בכלים זהים אך הגיעה למסקנה הפוכה. לשיטתה שקלה הפגיעה בפרטיותיה של הדוגמנית יותר מן הענין הציבורי אשר נכרך בפרסום. דבר זה הצדיק לזכּוֹתה בפיצויים. השופטת Baroness Hale הדגישה, בין יתר-דבריה, את ההבדל בין ערכם החשוב – לשיטה הדמוקרטית ולפיתוחם האישי של בני-החברה – של פרסומים פוליטיים, חינוכיים ואומנותיים לבין ערכו הנמוך של פרסום של פרטים אינטימיים מחייהם של ידוענים:
"There are undoubtedly different types of speech, just as there are different types of private information, some of which are more deserving of protection in a democratic society than others. Top of the list is political speech. The free exchange of information and ideas on matters relevant to the organisation of the economic, social and political life of the country is crucial to any democracy. Without this, it can scarcely be called a democracy at all. This includes revealing information about public figures, especially those in elective office, which would otherwise be private but is relevant to their participation in public life. Intellectual and educational speech and expression are also important in a democracy, not least because they enable the development of individuals' potential to play a full part in society and in our democratic life. Artistic speech and expression is important for similar reasons, in fostering both individual originality and creativity and the free-thinking and dynamic society we so much value… But it is difficult to make such claims on behalf of the publication with which we are concerned here. The political and social life of the community, and the intellectual, artistic or personal development of individuals, are not obviously assisted by pouring over the intimate details of a fashion model's private life" (Id, at paras. 148-149).