53. רגע לפני שאדבר בשיעורו הראוי של פיצוי כזה אסגור את המעגל אשר נפתח לראשית-הדברים. גם ידוענים זכאים לפרטיות. התועלת ההדדית, שמפיקים לעתים אלה ממדורי-הרכילות (והמדורים מהם) אינה מכשירה, בשום פנים, את שלילתה המוחלטת של זכותם לחיים פרטיים. אמנם קולעת היא, בכל הכבוד, אבחנתם של המלומדים דר' עמית לביא-דינור ודר' יובל קרניאל כי "ככל שהתקשורת חודרת וחושפת יותר רגעים פרטיים מחייך, כך מובן שאתה נמצא בשלבי המהפך והמעבר מאדם רגיל לידוען. מעמד של כוכב משמעותו חשיפה אינטנסיבית של החיים הפרטיים, ולכן איבוד הפרטיות היא מטרה נכספת המסמלת בבירור את מוטיב ההצלחה" (עמית לביא-דינור ויובל קרניאל "פרטיות תמורת 'תהילה': אובדן הפרטיות בתכניות הטלוויזיה בישראל בשנים 2010-2005" פרטיות בעידן של שינוי (דר' תהילה שוורץ אלטשולר, עורכת) 107, 128 (2012)). ברם חשיפה מרצון היא, בדיוק, מה שמסכים אדם לחשוף. אין היא משמיעה, מניה וביה, ויתור מוחלט על פרטיות בכל הענינים ובכל תחומי-החיים. לא הכול מותר בפרסום, גם כשנושאי-הפרסום הם ידוענים. חופש-הביטוי, בייחוד זה המסחרי, נדרש לעצור רגע קודם שהוא פוגע, שלא למטרה הולמת ושלא במידה הראויה, בזכותם של ידוענים לפרטיות. וככל, שתרומתו הציבורית של המידע נמוכה יותר ופרסומו פוגעני יותר, כך תהא הנטייה המשפטית להגביל את פרסומו אף במחיר-תחושתם של כתבים, כולל כתבי-"רכילות", כי הם עלולים לחטוא לתפקידם העיתונאי ובייחוד לסיפוק-סקרנותם של קוראיהם.
שיעורו ההולם של פיצוי
54. סעיף 29א(ב) לחוק הגנת-הפרטיות מקנה, לתובע בהליך אזרחי, זכות לעתור לפיצוי אף בלא צורך להוכיח את נזקיו. נקבע:
"29א. פיצוי בלא הוכחת נזק (א) ...
(ב) (1) במשפט בשל עוולה אזרחית רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק.
(2) במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק.
(ג) ...
(ד) הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור השינוי במדד המחירים לצרכן".
מקורן של הוראות אלו בהבנה כי לא אחת יהא הנזק, הנובע מפגיעה בפרטיות, קשה להוכחה, בייחוד כשאין הוא ממוני אלא מתייחס לעוגמת-נפש. לנסיבות שכאלו ייחד הדין את סמכותם של בתי-המשפט לפסוק לנפגעים עד 50 אלף שקלים – והיום, בהצמדה למדד, עד קרוב ל-62 אלף ש"ח – במקרה הרגיל ועד פעמיים הסכום הזה כשהפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה. השימוש בתיבות "שלא יעלה על" משמיע כי הסכומים הנקובים בחוק הם סכומי-תקרה, היינו, שמוּרים לנסיבות החמורות ביותר אשר עולות על הדעת לפסיקתו של פיצוי בלא הוכחתו של נזק.