14. פירוש זה נדרש לאיזון בין הערכים המתחרים לפי תכליתו של הדין; לפי משקלם היחסי של ערכים אלה בנסיבותיה של המחלוקת; לפי הבחנה בין פגיעה בגרעינו של ערך לבין גריעה משוליו; לפי תפישׂותיה של החברה לגבי כל אחד מן היסודות, המשמשים במלאכת-האיזון ולפי מאזן של עלות מול תועלת המאפיין, בנסיבות-המקרה, פגיעה בכל אחד מן הערכים המתחרים.
תחולה עקיפה של יסודות מן המשפט החוקתי משעינה את עצמה על כלים, שכבר קיימים במשפט הפרטי ומאפשרים, לפי תכליתם והגיונם, לקלוט אליו יסודות כאלה. בענין קסטנבאום דובר במושגי-"שסתום", היינו בעקרונות יסודיים ורחבי-היקף כמו תום-הלב, הסבירות או תקנת-הציבור, הקבועים בדיני-החוזים ובדיני-הנזיקין שלנו (ראו גם בירנהק לעיל, בעמ' 55). מושגים אלה, ואחרים, נטועים בחקיקה האזרחית. מרקמם הרחב והגמיש מאפשר אחיזה לעקרונות, לדרך-ניתוח ולצורת-חשיבה, שהפכו מפורשים במשפט החוקתי אך היו שגורים עוד קודם לכן, גם אם בלבוש אחר, בדין האזרחי. בייחוד יש להם חלק באופן-הפעלתם של המנגנונים, שנקבעו בחקיקה או בפסיקה, ליישובה של תחרות בין ערכים מתנגשים במשפט הפרטי.
15. אחד מן המנגנונים האלה קבוע בפרק השלישי לחוק הגנת-הפרטיות. כותרתו: "הגנות". סעיף 18 לחוק מונה שורה של חלופות אשר בהתקיימן לא תוטל אחריות בנזיקין על מי שפגע בפרטיותו של אחר. כך, בין השאר, קובע הסעיף:
"18. הגנות מה הן
במשפט אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:
(1) ...
(2) הנתבע עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:
(א) ...
(ב) הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;
(ג) ...
(ד) ...
(ה) ...
(ו) ...
(3) בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב".
16. אמת, מרכיבים מהותיים באותן הגנות ובאופן-יישומן בפסיקתנו הם יסודות של מרקם פתוח. אלה מתמלאים, כמו מאליהם, בשאלות של תכלית ראויה ושל מידה. מה הן, למשל, "נסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית" לפגוע בפרטיות, אם לא התחקות על התכלית שביסוד-הפגיעה? מהו, בדומה, ה"ענין הציבורי" אשר נדרש להיכרך בפגיעה כזו? מהי דרישה לתום-לבו של הפוגע אם לא, בייחוד, קריאה למידה הולמת ואינה מעל הנדרש של פגיעה בפרטיות?
הדגים זאת הנשיא ברק, בפרשה שלא עסקה אמנם בזכות לפרטיות אך נדרש בה איזון בין ערכי-יסוד אחרים. היא סבה על חוזה, שבו הוגבל חופש-העיסוק העתידי של אדם בשם-הגנה על זכות-הקנין של מעבידו. נפסק: