ההסכמה ביחס לתחום עיסוקה של החברה נועדה להבטיח שנושאי המשרה יפעלו לטובת עסקי החברה והשאת רווחיה בתחומי הפעילות שלה, באופן המבטיח שהם יפעלו בהתאם לתכלית קיומה של החברה כפי שהיא נקבעה בסע' 11 לחוק החברות. בשל ההבדלים בין חברות פרטיות לבין חברות ציבוריות, יש להתייחס בנפרד למבחן ההסכמה בכל אחד מסוגי החברות הללו.
מבחן ההסכמה בחברה פרטית –
28. מבחן ההסכמה עולה בקנה אחד עם נקודת המוצא של דיני חברות לפיה החברה שייכת לבעלי מניותיה, והחלטות בה צריכות לשקף לכן את רצונם. פעולה שנעשית בהסכמת בעלי המניות, לא תיחשב בדרך כלל להפרה של חובת האמונים כלפי החברה (ר' דנ"א 5286/04 עו"ד הררי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (24.1.2006)).
בפסק הדין בעניין דהן נדונה חברה פרטית שהיו בה שני בעל מניות בלבד. ואכן, חברות פרטיות הן במקרים רבים חברות קטנות שיש בהן מספר מצומצם של בעלי מניות, המכירים זה את זה, ושיכולים לכן לגבש הסכמות שישקפו את רצונותיהם ואת ציפיותיהם ההדדיות מפעילותם המשותפת בחברה. ככלל, בעלי המניות בחברות פרטיות חוברים יחד לצורך פעילות עסקית משותפת, והם יכולים להסכים ביניהם באופן ברור ומפורש מהו תחום הפעילות "של החברה". בעלי המניות בחברה פרטית יכולים להסכים לפעול במסגרת החברה בתחומי פעילות שונים, אף אם הם אינם דומים או משיקים זה לזה. באותו אופן, הם יכולים להסכים גם על תחום פעילות מסוים אחד בו הם יעסקו יחד במסגרת החברה. כך למשל, בפסק הדין בעניין סלע נקבע כי המטרה המוסכמת על בעלי המניות בחברה המשותפת היתה ניהולו של אולם באולינג אחד, ולכן הזדמנות עסקית שהייתה כרוכה באולמות באולינג אחרים – לא נחשבה הזדמנות של החברה.
29. יובהר כי ההסכמה אליה מתייחס תת-פרק זה היא הסכמתם של בעלי המניות הרשאים להגדיר את תחום הפעילות בו הם מבקשים לפעול במשותף במסגרת החברה. זאת בעוד חובת האמון מוטלת על נושאי המשרה בחברה. יחד עם זאת ומבלי לגרוע מהאמור, הרי שבחברה פרטית משמשים בעלי המניות לא אחת גם כנושאי משרה בחברה, והסכמות של בעלי המניות הן פעמים רבות גם הסכמות של נושאי המשרה שעליהם חלה חובת האמון.
הסכמה ברורה ומפורשת בין בעלי המניות בחברה פרטית ביחס לתחום הפעילות המשותף שלהם במסגרת החברה, ככל שהיא קיימת, יוצרת ודאות לגבי היקף חובות האמון וההזדמנויות שנושאי המשרה יוכלו לנצל באופן פרטי. כאשר נטענת טענה אודות הסכמה כזו, על בית המשפט לבחון אותה בכלים של פרשנות חוזים, היינו על-ידי התחקות אחר אומד דעתם כפי שהוא עולה מההסכמות ביניהם (בכתב או בעל פה) ומנסיבות העניין (ר' סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973).