כחלק מחובות הגילוי החלות על חברות ציבוריות, הן נדרשות לפרט בתשקיפים ובדוחות התקופתיים את תחומי הפעילות שלהן, הסיכונים וסביבת התחרות בה הן פועלות. כך, כבר בתשקיף בו מוצעים ניירות הערך של החברה לציבור, על החברה לפרט את תחום פעילותה, את יעדיה והאסטרטגיה העסקית שלה (תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה), תשכ"ט-1969 (להלן: "תקנות התשקיף")). גם בהמשך חייה של החברה היא נדרשת למסור דיווחים עתיים ולפרט בהם את תחום הפעילות שלה (ר' תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), תש"ל- 1970 (להלן: "תקנות הדיווח"); תקנות 2-3 לתוספת הראשונה לתקנות ניירות ערך; סעיף 183(ג) לתקן חשבונאות בינלאומי 1 הצגת דוחות כספיים; סעיפים 9-10 לתקן חשבונאות בינלאומי 34 דיווח כספי לתקופות ביניים). כמו כן, על החברה חלה החובה לדווח בדיווח מיידי אודות כל מידע שהוא מהותי למשקיע הסביר (ר' תקנה 36 לתקנות הדיווח; ע"א 5320/90 א.צ ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ נ' רשות ניירות ערך, פ"ד מו(2) 818 (1992)).
38. מאחר שכפי שהובהר לעיל, אין בחברה ציבורית הסכמה ממשית בין כלל בעלי המניות בחברה, הדיווחים הציבוריים שלה מהווים את הבסיס להסכמה המשתמעת ולציפיות הלגיטימיות של החברה ובעלי המניות בה. הדיווחים הפומביים של החברה - התשקיף והדוחות העתיים שלה - מהווים אם כן נקודת מוצא משמעותית לקביעת תחום פעילותה, תחום שההזדמנויות בו שייכות לה. בחינת תחום פעילותה של החברה במובן זה הוא פשוט (לעיתים יותר מאשר בחברה פרטית בה ההסכמות בין הצדדים אינן מקבלות ביטוי כתוב ומפורש). יתרה מכך, הסתמכות על דיווחיה הפומביים של החברה הציבורית לצורך קביעת תחום העיסוק שלה, מגבירה גם את הוודאות מבחינת נושאי המשרה שעליהם חלה חובת האמון.
הסתמכות על דיווחי החברה לצורך הבחינה האם ההזדמנות העסקית מצויה בתחום פעילותה נובעת למשל מפסק-הדין בתנ"ג 31523-06-20 שאלתיאל נ' צים מרכזי קניות בע"מ ואח', פס' 90 (14.10.2021, השופט ח' כבוב, להלן: "ענין שאלתיאל"). באותו עניין קבע בית המשפט כי העסקה הנדונה חורגת מתחום פעילותה של החברה בין היתר משום שמדובר בפעילויות הנבדלות "ברמות הסיכון המגולמות בכל אחת מהן".
39. מבחן עזר אפשרי לבחינת השאלה האם הזדמנות עסקית מסוימת מצויה בתחום הפעילות של החברה, עושה שימוש באופן בו מגדירות תקנות התשקיף את המונח "תחום פעילות". תקנות התשקיף מחייבות להפריד בין תחומי הפעילות השונים ולתאר בקצרה כל אחד מהם (סע' 3 לתוספת הראשונה). סע' 3(ב) לתוספת הראשונה קובע כי ניתן לדווח על מספר פעילויות תחת אותו תחום פעילות עסקית בהתקיים כל אלה:
"(1) הקיבוץ מאפשר למשתמשים בדוחות הכספיים להעריך את מהות ואת ההשפעות הכספיות של הפעילויות העסקיות שבהן התאגיד עוסק, ואת הסביבות הכלכליות שבהן הוא פועל;
(2) יש לרכיבים מאפיינים כלכליים דומים;
(3) הרכיבים דומים בכל אחד מהנושאים האלה: מהות המוצרים והשירותים, מהות תהליכי הייצור, סוג או קבוצת הלקוחות למוצרים ולשירותים שלהם, השיטות שמשמשות להפצת המוצרים או להספקת השירותים ומהות הסביבה המפקחת."
היינו, בהתאם לתקנות התשקיף, כדי לבחון את השאלה האם ההזדמנות העסקית מצויה בתחום הפעילות של החברה, יש להשוות בין ההזדמנות העסקית לבין תחום פעילות הנוכחי של החברה מבחינת מאפייניהם הכלכליים, מהות המוצרים או השירותים הנמכרים בכל אחד מהם, אופן הפעילות והלקוחות אליהם פונה החברה בכל אחד מהתחומים. ככל שמדובר בתחומים שהדמיון ביניהם רב בנושאים הללו, ניתן לקבוע כי תחום הפעילות הנוסף הוא "של החברה".
המעגל השני - תחומי פעילות משיקים לתחום הפעילות של החברה
40. כאמור, מעבר לתחום הליבה של פעילות החברה בהווה, ישנם תחומים נוספים שהחברה אינה עוסקת בהם בהווה, אולם יש לה אינטרס וציפייה (interest of expectancy) לגבי עיסוק אפשרי בהם בעתיד. לטעמי, מבחן ההסכמה חל גם על הזדמנויות בתחומים כאלה, שייחשבו אף הן הזדמנויות של החברה. לכן על נושא משרה שנתקל בהן, להביאן לידיעת החברה.