47. בנוסף להסכמה מראש אודות תיחום פעילות, קובע סעיף 255 לחוק החברות כי חברה רשאית בתנאים שנקבעו בו, לאשר פעולה של דירקטור המהווה הפרה של חובת האמון שלו כלפי החברה (תוך הבחנה בין פעולה מהותית לבין פעולה שאינה מהותית בהתייחס לאורגנים של החברה הנדרשים לאשרה). בכלל זה רשאית אם כן החברה להתיר לנושא המשרה לנצל הזדמנות ספציפית ששייכת לחברה – ושהחברה החליטה שהיא עצמה אינה רוצה לנצלה. זאת כאמור בכפוף לעמידה בתנאי סעיף 255.
השאלה האם גם הסדרי תיחום פעילות מחייבים אישורים בהתאם להוראות סעיף 255 איננה פשוטה, אולם היא איננה מתעוררת בנסיבות המקרה דנן – בו הסדר תיחום הפעילות אושר באישור משולש (ר' נספחים 14-15 לתשובת החברה). לכן, אין מקום להרחיב את הדיבור אודותיה. במאמר מוסגר אציין כי אני סבורה שנדרש אישור משולש, למצער ככל שמדובר בהסדרי תיחום פעילות עם בעלי השליטה בחברה שבכוחם להשפיע על הגדרת תחום פעילותה של החברה ולכוון אותה לטובתם האישית.
48. סיכומה של נקודה זו – חברה רשאית להגיע להסכמה עם נושאי משרה בה אודות תיחום פעילות. כאשר קיימת הסכמה כזו שהתקבלה כדין, היא קובעת את מתחם ההזדמנויות העסקיות שיש לראותן כהזדמנויות "של החברה". בתחום שהוסכם לגביו כי הוא איננו של החברה במסגרת ההסדר, נושא המשרה אינו חייב להעביר לחברה הזדמנויות עסקיות. אם אין הסדר תיחום פעילות, יש להתחקות אחר תחום הפעילות המוסכם של החברה בדרכים אחרות – קרי בהתאם לדיווחי החברה אודות תחומי הפעילות הנוכחיים שלה, היוצרים את מערך הציפיות של המשקיעים לגבי תחום הליבה של פעילות החברה. מעבר לתחום הפעילות הנוכחי של החברה, יש לחברה ולבעלי מניותיה ציפייה לגיטימית לעסוק בתחומים משיקים לתחום זה. כפי שיובהר להלן, בבחינת השאלה אודות ניצול הזדמנות עסקית בתחומים אלה, ישנה השלכה לתפקידו של נושא המשרה בחברה וסמכויותיו.
תפקידו של נושא המשרה בחברה
49. שיקול משמעותי נוסף שיש להביאו בחשבון במכלול השיקולים לצורך הכרעה בשאלה האם נושא המשרה מפר את חובת האמון שלו בניצול הזדמנות עסקית באופן פרטי, הוא תפקידו של נושא המשרה בחברה והגדרת סמכויותיו בה. כאשר מדובר בנושא משרה האמון על איתור הזדמנויות עסקיות עבור החברה, עשוי תפקידו להשפיע על הציפיות של החברה ביחס לשאלה אילו הזדמנויות יהיה עליו להביא לידיעת החברה, לעומת ההזדמנויות שלא תהיה מניעה שהוא ינצל באופן פרטי.