45. התובעת טענה בכתב התביעה באופן נרחב לעניין הטעייתה על ידי הנתבעים, הן בנושא תנאי ביטול העסקה ואי שליחת מסמך גילוי והן בנושא הפרסומים, בדבר אפקטיביות השיטה, שניהם עולים, אליבא דעתה, כדי מצג שווא והטעיה. התובעת סבורה כי הטעיות אלה נכנסות בגדר טיב השירות והתועלת לצרכן, בהתאם לסעיפים 2(א)(1), 2(א)(4), 2(א)(21) העוסקים באיסור הטעיה וכן בהתאם לסעיף 7(א)(1) העוסק באיסור הטעיה בפרסומות.
46. אביא להלן את סעיפי החוק המבססים את עילת התובעת: סעיף 2(א) לחוק –
"... בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:
(1) הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;
(4) השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם;
(21) תנאי הביטול של העסקה".
47. להלן סעיף 7(א)(1) לחוק –
"היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות סעיף 2 –
(1) את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו".
48. בדנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(6) 385 (2003) (להלן: "עניין ברזני"), דן בית המשפט העליון בשאלה, האם צרכן הטוען להטעיה על ידי עוסק, צריך להיות מוטעה פוזיטיבית. דהיינו – האם הצרכן צריך להיחשף בפועל להטעיה ושזו תגרום לו לרכוש את המוצר, או שעצם ההטעיה על ידי עוסק מספיקה על מנת שהצרכן יהא זכאי לפיצוי בגינה? כב' השופט חשין, בדעת רוב, מסביר כי סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, מגדיר מהי הטעיה, אולם לצורך השלמת התמונה, לעניין הסעד לו זכאי הצרכן, יש לפנות אל סעיף 31(א) לחוק, לפיו דין מעשה או מחדל לפי סעיף 2(א) כדין עוולה בדיני הנזיקין, ולפיכך הרי שיש לפעול בהתאם לדוקטרינות של פקודת הנזיקין, שאחת מהן היא דוקטרינת הקשר הסיבתי. על פי דוקטרינה זו על הטוען לנזק, להוכיח קשר סיבתי בין המעשה או המחדל, המהווים עוולה, לבין הנזק שנגרם לנפגע.
49. כב' השופט חשין מצטט בעניין זה את דויטש, על הקשר הסיבתי הנדרש כהוראת סעיף 2 לחוק ועל הפיצוי שנפגע זכאי לו (עמ' 376):
"בתביעה נזיקית מכוח חוק הגנת הצרכן (סעיף 31 לחוק) אין צורך להוכיח קשר סיבתי בין הטעות להתקשרות, אך יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההטעיה לנזק שנגרם לצרכן. אמנם, סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן אוסר לעשות דבר העלול להטעות את הצרכן, ולכאורה אין דרישה להטעיה בפועל, אולם הסנקציה בגין פעולה זו יכולה להיות רק במישור המינהלי והעונשי. אם בפועל לא היתה הטעיה ולא נגרם נזק, לא ניתן לקבל פיצויים. פיצויים בגין עוולה נזיקית ניתן לקבל בגין נזק שהוכח".