55. אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעת את ההפרש בסך של 4,825 ₪.
הודעת על תנאי העסקה
56. הנתבעת טענה כי בניגוד לטענת התובעת, היא נתנה לה הודעה על תנאי העסקתה.
57. הנתבעת לא הגישה מסמך בדבר תנאי העבודה של התובעת.
58. הנתבעת מסרה בעדותה:
"ת. הייתה לי פגישה עם יריב, עם יריב דיברנו על תנאי העבודה שלי ולאחר מכן בפגישה עם ליאב התנאים סוכמו.
ש. ז"א שכשאת התקבלת לעבודה ידעת בדיוק מהם תנאי העבודה שלך.
ת. נכון. למרות שלא קיבלתי הסכם" (עמ' 9 שו' 10-13).
59. למרות האמור, הצדדים היו חלוקים אם במועד תחילת העבודה הסכימו הצדדים ששכרה יעלה לאחר 3 חודשי עבודה. התובעת אף נשאלה "זה נכון אם אומר שאין שום תיעוד שישפרו לך את השכר שלושה חודשים לאחר תחילת העבודה" (עמ' 9 שו' 18-19).
60. לשם כך בדיוק נקבעה הדרישה למעסיק לתת לעובד הודעה על תנאי העסקה. בהעדר הודעה בכתב, אין לתובעת ראיה שבאמצעותה תוכל להוכיח (או להפריך) טענתה בדבר ההבטחה להעלות את שכרה.
61. בהמשך עדותה נשאלה התובעת:
"ש. התיקים האישיים של העובדים היו נמצאים בידך.
ת. אני לא זוכרת איפה במשרד אבל נמצאים במשרד של ליאב, לא איפה שאני יושבת אבל בתוך המשרד שלו.
ש. אישרת בתחילת החקירה שידעת על תנאי ההעסקה שלך, הביאו לך אותם, גם אישרת עכשיו שחתמת על כל מיני מסמכים כשהתחלת את העבודה.
ת. נכון.
--- סוף עמוד 11 ---
ש. זה לא תמוה בעינייך שדווקא ההודעה לעובד שלך לא נמצאת בתיק. ניסינו למצוא את ההודעה לעובד שלך.
ת. חוזה עבודה?
ש. כן. את של כולם מצאנו, לא תמוה בעינייך שדווקא את טופס ההודעה שלך, שאת זוכרת שחתמת על מסמכים בקבלתך לעבודה...
ת. מה אתה רומז שגנבתי אותם? זו פרשנות וזה שקר שלכם. לא נגעתי בתיקים האלה" (עמ' 17 שו' 2-13).
62. הנתבעת לא הוכיחה את ההנחה לפיה התובעת לקחה את המסמכים מהתיק האישי של עצמה , ומתי. בוודאי שכל זמן שחשבה שתמשיך לעבודה, ותשוב מחופשת הלידה, לא היה לה כל עניין להוציא מסמך זה מהתיק האישי. לאחר מכן לא הוכח כי התובעת הגיעה למשרדי הנתבעת.
63. הנתבעת טענה כי מצאה את כל טפסי ההודעה של יתר העובדים, אך לא הציגה מסמך אחד כדוגמא.
64. נוכח האמור, בהעדר הודעה על תנאי העסקה, הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 5,000 ₪.
פיצויי הלנה
65. במהלך ההליך הופרשו לתובעת סכומים שלא שולמו לפנסיה ולפיצויים, מלבד סכומים אלו התביעה התקבלה בגין דמי הבראה ואי מתן הודעה על תנאי העסקה. בנסיבות מכלול ההליך, השאלות שעלו בו והמחלוקות ולאחר ששקלנו די בהפרשי הצמדה וריבית.
סוף דבר
66. התביעות לפיצוי לפי חוק עבודת נשים, פיצוי לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין העדר שימוע, פיצוי בגין העדר מתן הודעה מוקדמת ופיצוי בגין הפסד השתכרות בתקופה המוגנת – נדחות.
67. הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים בגין הרכיבים כדלקמן:
א. 3,400 ₪ בגין דמי הבראה.
ב. 4,825 ₪ בגין השלמת הפרשות לפנסיה .
ג. 5,000 ₪ בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה.
68. נוכח הפער המשמעותי בין סכום התביעה, 261,900 ₪ לסכום שנפסק לטובת התובעת, ומכלול האמור לעיל , ולאחר ששקלנו כל צד יישא בהוצאותיו.
69. הסכומים שנפסקו ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
--- סוף עמוד 12 ---
ניתן היום, ג' שבט תשפ"ב, (05 ינואר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.
נציג ציבור
מר אלי קדוש
שרה שדיאור, שופטת