76. הנה כי כן, עיקרון יסוד בביטוח הוא שדמי הביטוח נגזרים מהסיכון בו עתידה לשאת חברת הביטוח, דהיינו הסכומים בהם תחויב חברת הביטוח אם יתרחש אירוע הביטוח כשהם משוקללים בהסתברות להתרחשות אירוע הביטוח. עיקרון יסוד זה מצא ביטויו הן בפסיקה, כפי שראינו לעיל, והן בהוראות המחוקק, כפי שיפורטו להלן.
שינויים בסיכון
77. סימן ד' לפרק א' של חוק חוזה הביטוח נושא את הכותרת "שינויים בסיכון". סעיפים 16-21 הכלולים בסימן זה עוסקים במספר מצבים הנבדלים זה מזה: סיכון שנתבטל (סעיף 16 ); סיכון שהוחמר (סעיפים 17-18); סיכון שהופחת (סעיף 20 ); אי נקיטת אמצעי להקלת הסיכון (סעיף 21 ).
--- סוף עמוד 20 ---
78. המבקשים הפנו לסעיף 16(ב) לחוק חוזה הביטוח, שכותרתו "סיכון שהתבטל", לפיו "נעשה מקרה הביטוח בלתי אפשרי אחר כריתת החוזה, מתבטל החוזה מאליו והמבוטח זכאי להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול". לטענתם, מהוראות סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח ניתן להקיש לענייננו, שכן אין ספק שהסיכון בגין ביטוח אחריות מעבידים וביטוח צד ג' התבטל כל עוד בית העסק עומד שומם מפעילות/היקף פעילותו צנח דרמטית, או לכל הפחות הסיכון ירד בצורה דרמטית. לטענתם, משמעות הדבר היא שחברת הביטוח הייתה צריכה לנקוט בעצמה צד של הימנעות מגבייה (סעיפים 84-85 לבקשת האישור).
79. אני דוחה טענה זו של המבקשים. כפי שנקבע בדנ"א 5325/19, בפסקה 55: "בבואנו לבחון האם הסעיפים הנ"ל צריכים לחול בנסיבות המקרה שבפנינו, יש לפרשם לפי כללי הפרשנות המקובלים בשיטתנו, כאשר נקודת המוצא היא, כידוע, לשונו של החוק, שכן אין ליתן למילותיו של דבר חקיקה משמעות שהן אינן יכולות לשאת מבחינה לשונית... גבול הפרשנות הוא איפוא גבול הלשון וזוהי "מסגרת התמונה"... ". הוראת סעיף 16(ב) לחוק חוזה הביטוח היא ביטוי ספציפי לדין הסיכול הכללי (סעיף 18 לחוק התרופות) המסדיר מצבים שבהם אין אפשרות לקיים את החוזה כתוצאה מהתהוותן של נסיבות שונות. ההוראה דנה במצב העשוי להתהוות לאחר כריתת חוזה הביטוח - התפוגגות הסיכון לקרות מקרה הביטוח. כך למשל, כאשר נכס שבוטח מפני סיכון מסוים (אש) נהרס עקב התממשות סיכון אחר (רעידת אדמה). התוצאה היא שחוזה הביטוח מתבטל מאליו (void) מהמועד שבו מקרה הביטוח נעשה בלתי אפשרי, והמבוטח זכאי להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול (ירון אליאס דיני ביטוח 850-851 (כרך א', 2016). להלן: דיני ביטוח).