טו. מר ישראלי הבהיר כי בניגוד לנטען על ידי המבקשים, רמת הסיכון הביטוחי אינה נקבעת בהתאם לכמות הלקוחות או הספקים שפוקדים את העסק וגם לא בהתאם למספר ימי הפעילות בהם העסק פתוח. המועמדים לביטוח כלל אינם נשאלים על כך (סעיף 18 לתצהיר מר ישראלי).
טז. בביטוח אחריות מעבידים, הכיסוי לפי הפוליסה חל גם לגבי עבודה מהבית. מכאן עולה, שגם בתקופת המגבלות, עסקים נותרו חשופים לתביעות בגין נזק גופני או מוות כתוצאה מתאונה או מחלה שנגרמו לעובד העסק שעבד מהבית במידה ואירעו עקב עבודתם בעסק המבוטח. חשיפה כאמור קיימת גם לגבי עובדים שלפי הפרסומים דווחו כמי שיצאו לחל"ת רק כדי שיקבלו דמי אבטלה אף שבפועל המשיכו לעבוד בעסק. כמו כן, מעבר של בית עסק לשיטת משלוחים מצריך פעמים רבות הסטה של עובדים קיימים לביצוע משלוחים ועלול להגביר את הסיכון לנזק לאותם
--- סוף עמוד 25 ---
עובדים הנעים בדרכים ומגיעים לבתי הלקוחות, שגם בהם עשויים להיות מפגעים שלמעביד אין כל ידיעה לגביהם ואין לו כל שליטה או יכולת למנוע אותם. כן נוצרת חשיפה של עובדים המגיעים לתת שירות אצל לקוחות שהתברר בדיעבד כי הם חולים בקורונה. בכל הפוליסות שהתחילו לפני התפרצות הקורונה סיכונים בלתי ידועים ובלתי צפויים אלו כלל לא נלקחו בחשבון (סעיפים 19-21 לתצהיר מר ישראלי).
יז. גם בביטוח חבות כלפי צד שלישי אין זה "מן המפורסמות שאינן דורשות הוכחה" שהסיכון פחת בשל השינויים שאירעו בפעילות בתי העסק בתקופת המגבלות הזמניות. מספר העובדים בעסק אינו שיקול בקביעת הפרמיה לביטוח צד שלישי. בנוסף, גם בעסק שעבר למתכונת של פעילות מלאה מהבית קיימים סיכונים. כך לדוגמא, עלולה לפרוץ שריפה או נזילת מים שתגרום נזק לצדדים שלישיים, בעלי הנכסים השכנים. המבקשים מתארים רק רכיב אחד של הכיסוי בביטוח צד שלישי ומתעלמים בכוונה מרכיב אחר ומשמעותי של הכיסוי- הנזק שייגרם לחצרים שכנים כתוצאה מנזק מים או שריפה. עוד יש להביא בחשבון כי בעסקים שחזרו לפעול, הוגברו הסיכונים נוכח המפורט לעיל ומובן שמשיבה 7 לא זכאית לתוספת פרמיה בגין סיכונים אלה (סעיפים 22-26 לתצהיר מר ישראלי).
יח. לטענת מר ישראלי, מאחר שתביעות עובדים וצדדים שלישיים מוגשות ומתבררות לאורך שנים, מצב דברים הקרוי "זנב ארוך", והסיכון נקבע על פי ניסיון התביעות על פני תקופה של שנים, בשלב זה לא ניתן לקבוע אם חל שינוי בסיכון בתקופה הרלוונטית לבקשת האישור והאם הסיכון עלה או ירד. מר ישראלי התייחס להפניית המבקשים לביאור מתוך הדו"ח התקופתי של משיבה 7 לשנת 2019 מיום 25.3.2020 (נספח 19 לבקשת האישור). לדבריו, משיבה 7 הביאה לידיעת הציבור כי התפרצות נגיף הקורונה עשויה להביא לפגיעה מהותית בעסקיה בשל ירידה בצד ההכנסות והתביעות. הכוונה היא שמכיוון שיש האטה בפעילות ועסקים סגרו את שעריהם, נמכרים פחות ביטוחים. אין בדוחות הכספיים ציון כלשהו בדבר ירידה במספר התביעות ובסכומיהן בגין ביטוחים שנמכרו טרם ההתפרצות. הדוחות מדברים על הפסקת פעילות של בעלי העסקים הקטנים (המביאה לכך שאינם נדרשים לרכוש ביטוח כלל או מבטלים ביטוח קיים), ולא על הפחתת היקף הפעילות של עסק הממשיך לעבוד (סעיפים 27-31 לתצהירו).