86. כך עולה גם מדברי המלומד אליאס: "בספרות הביטוח מובאות כמה דוגמאות מובהקות להפחתת סיכון המזכה בהחזר יחסי של דמי הביטוח. כך לדוגמא, מבוטח בביטוח חיים ששילם תוספת פרמיה בגין עישון או בגין משקל עודף, זכאי לדרוש את ביטולה של התוספת לאחר שחדל לעשן או לאחר שהפחית ממשקלו. בדומה, מבוטח בביטוח תאונות שהחליף עיסוק מסוכן ששילם בגינו תוספת פרמיה, בעיסוק אחר, פחות מסוכן- זכאי לדרוש את הפחתת דמי הביטוח. סקירת הפסיקה מגלה אף היא מקרים שבהם נקבעה זכאותו של המבוטח להשבת דמי הביטוח עקב הפחתת הסיכון. כך למשל נפסק, כי מבוטח בפוליסה לעבודות קבלניות אשר הודיע למבטח, במהלך תקופת הביטוח, כי היקף העבודות מושא הביטוח הוא מצומצם יותר מזה שנחזה בעת כריתת חוזה הביטוח, זכאי להחזר יחסי של דמי הביטוח בעד התקופה שלאחר ההודעה" (ראו: דיני ביטוח, בעמ' 891. ההדגשות שלי- מ' ר'). סעיף 20 לחוק חוזה הביטוח עניינו במקרים בהם מלכתחילה המבוטחים משלמים דמי ביטוח גבוהים מהרגיל. בהתאם קבע גם השופט גרוסקופף בת"צ (מרכז) 47693-06-15 גרסיה נ' כלל חברה לביטוח [פורסם בנבו] (29.5.2018), בהתייחס לסעיף
--- סוף עמוד 27 ---
20 לחוק חוזה הביטוח: "ההנחה המובלעת בסעיף היא כי שינוי הנסיבות לא היה ידוע מראש למבטחת, ועל כן לא קיבל ביטוי בתעריף. עם קרות השינוי, מתעורר לפיכך הצורך לתמחר מחדש את דמי הביטוח, כך שיבטאו כהלכה את רמת הסיכון בו נושא המבטח".
87. אני מקבל את טענות המשיבות, כי להחלת סעיף 20 לחוק חוזה הביטוח נדרש קיומו של תעריף "מקובל אצל המבטח" לכיסוי הרלוונטי, בהיעדר אותן נסיבות מחמירות סיכון שחדלו מלהתקיים לאחר שנקבעו דמי הביטוח ערב ההתקשרות בחוזה הביטוח, ותוספת פרמיה בגין החמרת הסיכון. המבקשים לא טענו, וממילא לא הוכיחו, כי בעניינם היו נסיבות שהחמירו את הסיכון שבשלהם נדרשו לשלם דמי הביטוח גבוהים מהמקובל. המבקשים טענו בבקשת האישור ל"הפחתה בסיכון" בשל הפחתת תנועת הלקוחות, ולא הפסקת קיומן של נסיבות שהחמירו את הסיכון. תנועת הלקוחות הרגילה טרם משבר הקורונה אינה נסיבה שהחמירה את סיכון המבטח אלא המצב הרגיל, ולא מדובר בנסיבות "מחמירות" כמשמעותן בסעיף 20. המבקשים למעשה אישרו, שכל המבוטחים משויכים לקבוצה בעלת מאפיינים דומים המשלמים דמי ביטוח זהים (סעיף 55 לבקשת האישור). עובדה זו מתיישבת עם תצהירי המשיבות לפיהם חרף שוני בסיכון בין מבוטח אחד למשנהו, התמחור שנקבע לביטוח אחריות מעבידים וביטוח אחריות צד ג' הוא אחיד. מאחר שלא הוכחו קיומן של נסיבות מחמירות שהשליכו על קביעה הפרמיה באף אחת מפוליסות המבקשים, לא הוכח התנאי לקיום סעיף 20 לפיו אותן נסיבות מחמירות חדלו להתקיים או להשפיע על הסיכון. על כן, סעיף 20 לחוק חוזה הביטוח לא חל במקרים שבפני.