הממצאים העובדתיים שנקבעו בהחלטת האישור כוללים מספר קביעות ברורות הן ביחס לקיומה הלכאורי של "ציפייה", והן ביחס לקיומה הלכאורי של "מודעות" מצד החברה ומנהליה ביחס להטעיה הנטענת לגבי התחזית נושא בקשת האישור. השימוש החוזר של בית-המשפט בביטויים אלה מעיד על מסקנתו העובדתית, המבוססת על הראיות שהוצגו לו ובכלל זה חוות- הדעת והעדויות, כי המשיב עמד בנטל והוכיח כנדרש לשלב זה של הדיון את קיומו של יסוד נפשי סובייקטיבי של המבקשים ביחס להטעיה בתחזיות החברה.
עוד יודגש כי החומרה במעשיהם הלכאוריים של המבקשים קיבלה ביטוי גם בעילות התביעה שהתקבלו בהחלטת האישור, ובהן עוולת התרמית, מכוחה - כך צוין בהחלטה, נדרש המשיב להוכיח "הצג כזב של עובדה שניתן בידיעה שהיא כוזבת ובכוונה שהמוטעה יפעל על פיו" ]סעיף 56 לפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[; החלטת האישור, בעמ' 48[.
מכאן, שבכל הנוגע לדרישת היסוד הנפשי בדין האמריקאי, אנו סבורים כי נכון לשלב זה, המשיב הוכיח כנדרש ביחס למידע שעמד לרשות המבקשים במועד פרסום התחזית, כי הם היו מודעים לכאורה לכך כי התחזית שפורסמה אינה צפויה להתממש, או למצער כי הם התנהלו בפזיזות בקשר לכך.
66. כעולה מהחלטת האישור, העסקאות העיקריות שיכלו להשפיע על תחזית החברה לעניין שיעור הרווח הגולמי, הן העסקאות בהודו ובארצות-הברית. כך, התקשרות בעסקאות עם גורמים מהודו אמנם הביאה לעליית סך הכנסות החברה, אולם הייתה להן השפעה שלילית על שיעור הרווח הגולמי של החברה. מנגד, עסקאות אמריקאיות נתפסו כ"עדיפות" בשל תרומתן החיובית לשיעור הרווח הגולמי של החברה.
נבחן אם כן הקביעות בהחלטת האישור לעניין התנהלות המבקשים בקשר עם העסקאות הללו.
67. עסקאות הודו - ביחס לעסקאות אלה טענו המבקשים כי לאור המידע שעמד לרשותם במועד עריכת התחזית, אי-הכללתן הייתה סבירה בנסיבות העניין. ואולם, בניגוד לטענות המבקשים, בהחלטת האישור נקבעו ממצאים עובדתיים המבוססים בין היתר על חוות-דעת המומחים מטעם הצדדים, לפיהן החברה "ידעה ברמה של סבירות" במועד פרסום התחזית על קיומן של הזמנות נוספות מהודו שעתידות להפחית את שיעור הרווח הגולמי שלה ]שם, פס' 26[.
בפרט נקבע כי חרף טענות המבקשים בנושא זה, הרי שמן הנתונים הגולמיים על אודות צבר הזמנות החברה שהועברו לסרגון ומנהליה בבוקר מועד פרסום התחזית )יום 28.7.2014(, "היה
ברור לסרגון ומנהליה שקיימת סבירות שתחזית המכירות ללקוח מהודו אינה משקפת נכונה את המכירות ללקוח זה ברבעון השלישי של 2014" ]שם, פס' 30[.
קביעות אלה מלמדות על מודעות לכאורית של המבקשים למגמת התעצמות במכירות החברה להודו )מכירות שגילמו כאמור שיעור רווח גולמי נמוך(. גורמים מטעם החברה לרבות סמנכ"ל הכספים העידו כי הם היו מודעים למגמה זו ]שם, פס' 29[. כך, כבר ברבעון הראשון לשנת 2014 חששו אותם גורמים כי מגמת המכירות להודו תשפיע לרעה על הרווחיות הגולמית של החברה, וזאת בניגוד לתחזית שפרסמה החברה לציבור המשקיעים ]שם, פס' 30 ו-37[. לסיכום הממצאים ביחס לעסקאות הודו נקבע בהחלטת האישור כדלהלן ]שם, פס' 31[:
"ממילא נראה לכאורה כי הטעם לאי הכללת ההזמנה של הלקוח מהודו אינו נוגע לבחינת היתכנות ההזמנה אשר אין חולק שבוצעה
בתוך הרבעון השלישי של 2014, אלא מסתבר יותר כפי שטוען המבקש ולו במידה הדרושה בשלב זה, כי מדובר בהצגת מצג לא נכון, לפיו נפח ההזמנות מהודו קטן מההזמנות בפועל באופן התומך במצג אודות השיפור החזוי ברווח הגולמי. כל זאת, כאשר לכאורה היה ידוע לסרגון ומנהליה שיש בידי סרגון הזמנות שיש בהן כדי להקטין את הרווח הגולמי ברבעון השלישי של 2014 ואולי אף בתקופה שמעבר לכך".
68. עסקת ארצות-הברית - כאמור, ביחס לעסקה בה התקשרה החברה עם לקוח אמריקאי )ששיעור הרווח הגולמי בה היה גבוה(, נחלקו הצדדים בדבר שאלת יכולתה של החברה לצפות כי התנאים המתלים להכרה בהכנסה בהתאם לכללי החשבונאות לא יתקיימו במהלך הרבעון השלישי של שנת 2014. אף לעניין זה נקבע בהחלטת האישור, בהתבסס בין היתר על עדותו של סמנכ"ל הכספים, כי בחינת תנאי ההזמנה עובר לפרסום התחזית העלתה "ספק סביר" בדבר ביצועה במהלך הרבעון השלישי ]שם, פס' 35[.
לצד זאת נקבע לגבי העסקה עם הלקוח האמריקאי, כי על-פני הדברים לא היה מקום להכללתה בתחזית שפורסמה, ובבחינת קל וחומר שלא לעשות כן מבלי להוסיף הסתייגות על ביצועה ]שם, פס' 43[:
"סביר להניח כי בהתחשב במגבלות ו/או בתנאים בהם הותנתה ההזמנה של הלקוח האמריקאי סרגון ומנהליה צפו שההזמנה של הלקוח האמריקאי לא תבוצע ברבעון השלישי של שנת 2014