בעלי הנכס מצדם טוענים כי הבנייה נעשתה כקביעת עובדה בשטח, ללא בקשת רשות וללא ידיעתם, וכי לאחר שהודיעה להם גולומבק כי לא ניתן להכשיר את הבנייה, הם שלחו לתובע מכתב התראה בשל בנייה ללא היתר והפרת הסכם. עוד טוענים בעלי הנכס כי חתמו על אישור לתוכנית שהופקדה ע"י התובע לנוכח דרישת ועדת משנה רישוי ותכנון.
94. הסכם השכירות הראשי קובע (בסע' 8.2) כי השוכר מחויב שלא לבצע עבודות בנכס "בלא הסכמת המשכיר בכתב ומראש לכך ובלא לקבל את ההיתרים והרשיונות על פי כל דין". עבודות הוגדרו באופן רחב: "שינויים, תיקונים, שכלולים הוספות או כל עבודות בניה
--- סוף עמוד 30 ---
כלשהם [כך במקור] בכל משמעות שהיא במושכר לרבות במבנה ו/או בשטח הרכוש המשותף".
על התובע מוטל אפוא הנטל להוכיח את הסכמתם מראש ובכתב של בעלי הנכס לבנייה אותה ביצע. הדבר מתחייב הן מההסכם והן מנסיבות העניין, על רקע צווי הריסה שניתנו ובוצעו מטעם בעלי הנכס זמן לא רב לפני הבנייה הרלוונטית, ורצונם הבלתי מוכחש שלא להידרש עוד לסוגיות כאלה.
95. התובע לא הציג הסכמה מראש בכתב של בעלי הנכס לבנייה שבוצעה על ידו. ההסכמה היחידה שקיימת היא זו הנזכרת בנספח 2009, קרי – להתקנת "סוכך עונתי למרפסת המושכר כדין". הבנייה שבוצעה אינה סוכך עונתי ובכל מקרה לא קיבלה היתר כדין.
96. בחקירות הנגדיות לא ניתן מענה לגבי אותה הסכמה מתחייבת של בעלי הנכס. התובע אישר כי ביצע בנייה לפני שהתקבל היתר, אמר שעשה זאת באישור בעלי הנכס, אך לא נתן מענה לכשנשאל אם יש אישור בכתב בהתאם להוראות ההסכם (עמ' 236, ש' 16-8). אחד מאחיו של התובע, אבירן, שהיה שותפו בתקופות שונות וניהל את הנכס, ושעבודות בנכס נעשו לפי הטענה באמצעות חברה בבעלותו, אף הוא לא נתן מענה לגבי אישור לעבודות ("אני לא זה שבניתי, לי אין, אני לא מהחברה שמפעילה"; עמ' 43 ש' 7).
97. למעשה, אין ולו טענה כי הבנייה שבוצעה בשנת 2009 קיבלה את הסכמת הבעלים מראש ובכתב כמתחייב מהסכם השכירות.
98. במכתב מיום 5.11.2009 פנו בעלי הנכס לתובע, ציינו כי נודע להם שהוא ביצע בנייה ללא הסכמתם בכתב כמתחייב וללא היתר בנייה, וכי מדובר בהפרת הסכם. בעלי הנכס התרו בת%