האם יש מקום לשלול את פיצויי הפיטורים בשל הטענות המיוחסות לתובע
86. הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי התובע ביצע עבירות פליליות של גניבה (לכאורה) ממעסיק, שימוש בסודות מסחריים ועסקיים והתקשרות חסרת תום לב עם ספקים ולקוחות, תוך הסבת נזקים לנתבעות 1-2. על אף שלא נטען ברחל בתך הקטנה כי התנהלות נטענת זו מצדיקה שלילת פיצויי פיטורים, הרי שזו כוונתם המשתמעת של הנתבעים. משכך ועל מנת שפסיקתנו לא תצא חסרה נעיר בהקשר זה את ההערות הבאות:
87. הנתבעים הציגו תכתובות ווטסאפ בין התובע לבין מר איציק מנשה, ספק של הנתבעים (להלן – מנשה) מיום 7.6.18 במסגרתה כתב התובע למנשה את הדברים הבאים:
"בדוק לי אחי אם אתה יכול הרגיל ב 170 ₪ והכפול ב 240 ₪. כי היא רצתה להזמין יחיד ב 180 ₪ והכפול ב 250 ₪ אבל רוצה משהו בשבילי אתה מבין".
88. וכן:
"סבבה אבל תדאג לי למזומן אחי, אתה יודע שאם הייתי יודע שהרגליים ככה לא הייתי עובד על זה לא שווה לי ורשמתי לך אחי את המחירים לי ומה להוציא לסאן דיזיין".
89. עוד הוגשה ההתכתבות הבאה:
"הסתכלתי בהודעות רשמתי לך מה לחייב את סאן דיזיין".
90. התובע נשאל בחקירתו הנגדית על הדברים, ציין כי מנשה הוא "חבר שלי שלמד איתי" "חבר ילדות שהיה לו עסק והיה מייבא רגליים ושמשיות. אני הבאתי אותו" "הכרתי אותו לחברה" [עמ' 13 ש' 18-20, ש' 23-24]. עוד נשאל על ההתכתבות עם מנשה והשיב [עמ' 13 ש' 27-33, עמ' 14 ש' 1-6]:
"ש. יש כזאת סברה שאומרת שאתה אמרת לו תרשום בחשבונית, סתם לדוגמא 1000 ₪ ולי תשלם 300 ₪, מכיר את זה?
ת. לא בצורה כזו כמו שאת מתארת. קודם כל הם היו קונים – סאן דיזיין היה קונה מספקים במקרה פיק אפ או קלאסיקה רגלים לשולחנות, משלמים לרגל כפולה 280 ₪ לרגל יחיד בסביבות 180 ₪. לאיציק אמרתי שהם קונים ב- 250 תנסה ב- 240 ₪ ואת היחיד ב- 170 ₪ פחות ממה שהם קונים. היה מקובל עליהם וזה לא משהו שסגרתי על דעת עצמי, אמרו שזה מקובל עליהם. אמרתי לו שידאג לי למשהו בכל זאת הוא חבר ילדות שלי וזה מקובל.
--- סוף עמוד 18 ---
ש. מבחינתך זה דבר שבשגרה, להגיד לספק לשמור לי משהו, זה סטנדרט ולא וואו?
ת. זה שאמרתי לו לדאוג לי למשהו קטע חברי, באותו הזדמנות יכול היה להביא לי בושם או משהו.
ש. טובת הנאה כלשהי ?
ת. נתתי רווח לחברה ולא הפסד. הם לא הוציאו בשבילי. הם הרוויחו מזה, הם קיבלו מחירים יותר נמוכים."