227. התובע לא עתר לקבלת דמי מחלה בגין יום זה (ואף אם היה עותר, הרי שלא היתה קמה זכאות כספית לדמי מחלה בגין יום מחלה ראשון, בהתאם להוראות החוק כפי שיופרטו להלן). מטעם זה אין הכרח להידרש לענין. למען לא תצא פסיקתנו חסרה נציין כי הסברו של התובע ביחס לשהייתו ביום מחלה מחד גיסא ונסיעתו למעסיק אופציונלי מאידך גיסא, אינו מקובל עלינו. ככל שעובד מקבל אישור מחלה, על מנת לשהות בביתו, הרי שבמצוות רופאיו עליו לנוח מעבודתו ועל מנת לקיים תכלית זו מוטלת על מעסיקו החובה לשלם דמי מחלה בגין יום זה. ככל שהעובד אינו מנצל את היום למנוחה ולהבראה, אין הצדקה לקבוע כי הוא זכאי לדמי מחלה. נבהיר כי איננו קובעים מסמרות ביחס לכלל הנסיבות שמצדיקות שלילת דמי מחלה. יתכן שיציאה מהבית לצורך סידור חיוני תחייב תשלום דמי מחלה, ברם בענייננו נסיעת התובע למתחרי הנתבעות 1-2 אינה מצדיקה תשלום דמי מחלה.
228. שונים הם פני הדברים ביחס לדמי המחלה אותם דורש התובע בגין הימים 22.10.18-28.10.18.
229. התובע צירף כנספח ב' לכתב תביעתו אישורי מחלה המעידים על כך שרופא מומחה קבע כי אינו מסוגל לעבוד בתקופה שבין 22.10.18-28.10.18 לאור כאבים בחזה בהם סבל, ושבגינם אושפז בבית החולים לניאדו בימים 25-26.10.18.
230. הנתבעים לא טענו דבר וממילא לא הפריכו את אישור המחלה שהוצג לימים 22.10-28.10/2018 ודי בכך על מנת לקבוע כי התובע זכאי לדמי מחלה בגין תקופה זו.
--- סוף עמוד 45 ---
231. הרבה למעלה מן הדרוש נציין כי העובדה שעל אישור המחלה חתום פרופ' פומרנץ, רופא ילדים, אינה שומטת את הקרקע תחת מהימנות האישור. עיון במסמכים רפואיים שונים שהגיש התובע במצורף לכתב התביעה מעלה כי התובע נבדק מספר פעמים על ידי הרופא האמור (ר' לדוגמא מסמך רפואי מיום 9.9.18). בנוסף, אישור המחלה האמור הונפק לתובע ביום 26.10.18 – הוא המועד שבו שוחרר התובע מאשפוז בן יומיים בבית חולים לניאדו, שם אושפז בשל תלונות על כאבים בבית החזה, כעולה ממסמכים רפואיים שהוגשו. נציין כי קיימים מסמכים רפואיים שונים מימים 22.10.18 המלמדים על הפניית התובע לחדר מיון בשל "כאבים בחזה לאחר התרגשות", על בדיקת א.ק.ג שבוצעה לתובע ביום 22.10.18 ועל הגעה למוקד רפואה דחופה ביום 24.10.18 בשעות הערב וקבלת הפניה לחדר מיון, והכל טרם האשפוז בימים 25.10.18-26.10.18. עוד למעלה מן הדרוש יצויין כי התכתבות התובע עם רעייתו בווטסאפ, אליה מפנים הנתבעים בתמיכה לטענתם כי מחלת התובע אינה מחלה היא וכי התובע ניצל את ימי המחלה לעיסוקים אחרים, הינה מיום 7.9.18, למעלה מחודש ימים לפני המועד אליו מתייחסים אישורי המחלה. כך או כך, כאמור, לא עלה בידי הנתבעים להפריך את אישור המחלה שהוצג בגין הימים 22.10.18-28.10.18.