240. משלא נסתרה טענת התובע לפיה לא קיבל שכר חודש אוקטובר 2018 הרי שהוא זכאי לתשלום בגין חודש זה. ברם התובע אינו זכאי לתשלום בסכומים להם הוא עותר.
241. אשר לתשלומים בגין עמלות – טענות התובע בהקשר זה נטענו בעלמא, ללא כל בסיס ותימוכין. לא נטען וממילא לא הוכח באיזה אופן חושבו עמלות המכירה של התובע, מאיזה בסיס נגזרו ואיזה מכירות ביצע התובע בחודש אוקטובר 2018 אשר מקימות לו זכאות לעמלות. בהעדר הוכחה אנו קובעים כי התובע אינו זכאי לעמלות בגין חודש אוקטובר 2018.
242. אשר לשכר הבסיס – עיון בתלושי השכר לחודשים שקודמים לחודש אוקטובר 2018 מעלה כי שכר היסוד של התובע עמד על 5,300 ₪.
--- סוף עמוד 47 ---
243. התובע הציג אישור מחלה לתקופה 22.10.18-28.10.18. בגין תקופת מחלה זו נפסקו לתובע לעיל דמי מחלה. אשר לימים 29.10.18-31.10.18 לא נטען וממילא לא הוכח כי התובע הגיע לעבודה במועדים אלה, לאחר תום מחלתו. מתצהיר התובע, אשר מכיל ערב רב של הצהרות עובדתיות שלא בסדר קוהרנטי ומבלי להתייחס ללוחות הזמנים, לא עולה כי התובע שב לעבודה לאחר אשפוזו. ההיפך הוא הנכון [ר' סעיף 16 לתצהיר התובע] משכך אין מקום לפסוק לו שכר בגין ימים אלה. כך גם אין התובע זכאי לשכר בגין יום 14.10.18 – מועד אשר ביחס אליו הציג אישור מחלה, ברם אישר כי ביום זה שהה מספר שעות אצל מעסיק פוטנציאלי. בנסיבות אלה כפי שצויין לעיל, אין הצדקה כי הנתבעת 2 תישא בשכר עבודתו של התובע (וממילא מדובר ביום מחלה ראשון ובודד, אשר בהתאם לדין אינו מזכה בפיצוי). מכאן שהתובע זכאי למשכורת בגין 20 ימים קלנדריים. שווי יום קלנדרי הינו 176.66 ₪ (חלוקה של 5,300 ₪ ב 30 ימים) ומכאן שהתובע זכאי לקבל מהנתבעת 2 משכורת חודש אוקטובר 2018 בסך 3,533 ₪.
244. התרשמנו כי בין הצדדים התגלעה מחלוקת כנה בכל הנוגע לעצם הזכאות למשכורת חודש אוקטובר 2018 ומשכך איננו מוצאים מקום לפסוק פיצויי הלנת שכר.
הפקדות לפנסיה עבור עבודת התובע בנתבעת 2
245. התובע טוען כי הנתבעת 2 לא ביצעה עבורו הפקדות לקרן פנסיה לאורך תקופת עבודתו אצלה, ועל כן הוא זכאי להפקדות בהתאם לשכר ברוטו חודשי על יסוד שכר בסיס ועמלות בסך 56,099 ₪ * 6.5% = 3,646 ₪. כמו כן טוען התובע כי הוא זכאי ל- 1,921 ₪ אשר נוכו משכרו ברכיב הפנסיוני אך לא הועברו לקופה כלשהי, וכן עותר לפיצוי בגין רווחים שהפסיד בקופה.