282. בנסיבות אלה מצאנו לקבוע כי רכיב התביעה לא הוכח ומשכך הוא נדחה.
הרמת מסך ההתאגדות
--- סוף עמוד 54 ---
283. התובע עתר לחייב את הנתבעים 3-5 בחיובי החברות הנתבעות 1-2. הנתבעים טוענים כי אין מקום להרמת מסך בנסיבות הענין.
284. אשר לנתבע 3 – פסק הדין בתביעה הראשונה כבר פסק בסוגיה זו, תוך שקבע כי יש מקום להרים הרמת מסך חלקית את מסך ההתאגדות כלפי הנתבע 3, ומשכך אין מקום כי נכריע בטענה שנית, מפאת מעשה בית דין.
285. אשר לנתבעים 4-5 הרי שבנסיבות הענין לא מצאנו מקום להרים את מסך ההתאגדות ולחייב אותם בחיובי הנתבעות 1-2. ננמק.
286. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת הוא בבחינת כלל יסוד בדיני תאגידים. נקודת המוצא הינה כי לתאגיד אישיות משפטית עצמאית ומובחנת מבעלי מניותיו (דב"ע נג/ 205-3 מחמוד ויגיא נ' גלידות הבירה, פד"ע כ"ז 350, ע"ע (ארצי) 150/07 ח.א. בוני חיפה נגד עאמר ח'ורי (26/8/08)).
287. סעיף 6 לחוק החברות התשנ"ט – 1999 מאפשר לבית הדין, על פי שיקול דעתו, להרים את מסך ההתאגדות ולייחס חובות של חברה לבעל מניה בה, וזאת במקרים חריגים ובתנאים המפורטים בסעיף. לא בנקל ירים בית הדין את מסך ההתאגדות החוצץ בין חברה לבעלי מניותיה. לצורך הרמת מסך ההתאגדות נדרשות ראיות כי בוצעו מעשים חריגים, העולים כדי שימוש לרעה במסך ההתאגדות. שימוש כזה ניתן ללמוד, בין השאר, מערבוב נכסי החברה עם הנכסים הפרטיים של בעלי המניות, הברחת נכסים מן החברה אל בעלי המניות ללא תמורה ראויה וכיוצ"ב.
288. בבג"צ 132/15 ר-צ פלסט בע"מ נגד איפראימוב (5.4.17) נפסק כי "דיני החברות ובכללם הכללים להרמת מסך ההתאגדות חלים על בתי הדין לעבודה, אך אלו מפתחים דינים ספציפיים המותאמים למשפט העבודה ולמאפייניו המיוחדים וזאת נוכח "חוסר האיזון הבסיסי בין העובדים לבין המעסיק.." (ר' עוד ע"ע (ארצי) 41428-01-13 מרדכי שחם נגד קובי ביטון (10.5.18)). בהתאם, ניתן למצוא מקרים בהם נפסק שקיימת הצדקה להרמת מסך ההתאגדות, בין השאר, בהתחשב במעמדם המיוחד של העובדים כנושי החברה שאינם "נושים וולונטריים" אלא נושים מסוג מיוחד הנהנים מאחריות מוגברת כלפיהם ומחובת אמון מיוחדת שהינה תולדה של מערכת יחסי העבודה (ע"ע (ארצי) 1201/00 יהודית זילברשטיין נגד ערב חדש (עיתונות) אילת בע"מ (17.12.02); ע"ע (ארצי) 3903-05-11 אופראימוב נגד ר-צ פלסט בע"מ (4.12.14)).