48. בענייננו, ביום 03.10.2011 שלח מר כהן למר פרסלר הזמנה לרכישת "2,000 יחידות נוספות בהמשך להסכם בנינו" באמצעות דואר אלקטרוני [נספח 35 ל-ת/1]. מר פרסלר הסביר כי לא שלח למר כהן הצעת מחיר על בסיס ההזמנה השנייה מאחר ש"אין לי צורך לשלוח הצעת מחיר נוספת, יש מחיר שסוכם והסכם" וכן: "אין צורך להמציא עוד הצעת מחיר, אפשר לבדוק את שער הדולר והמחיר סוכם. במיוחד כשיש גם הסכם" [פר' עמ' 148, ש' 19, 25-24]. בהתאם להסכם המסגרת, היה על מר כהן להעביר למובייל "בד בבד עם ביצוע הזמנה זו ולא יאוחר מ-3 ימי עסקים לאחר מכן" מקדמה על סך 30% מהתמורה באמצעות שיק. אולם, המקדמה לא שולמה. מר פרסלר הסביר כי "ככל שמר כהן היה מעביר את המקדמה בהתאם להוראות הסכם המסגרת, אקסל הייתה מבצעת את ההזמנה השנייה ומספקת למובייל את מכשירי האלקטל [סעיף 51 ל-נ/16].
גרסה זו מתיישבת עם הוראות הסכם המסגרת ומנגנון החיובים המותנים שקבעו הצדדים. גרסתו של מר פרסלר מתיישבת אף עם דרך התנהלות הצדדים במסגרת העסקה הראשונה. באותה עסקה בה הוזמנו וסופקו 1,000 מכשירי אלקטל, העבירה מובייל ביום 25.07.2011 מקדמה בשיעור 30% (210,738 ₪) לחשבון הבנק של אקסל. ביום 10.08.2011 שולמה היתרה בסך 489,533 ₪. רק לאחר מספר ימים, ביום 18.08.2011 סופקו למובייל 1,000 מכשירי האלקטל [נספחים 11-9 ל-נ/16]. התנהגות הצדדים לאחר מועד חתימת הסכם המסגרת מלמדת על האופן בו הבינו הצדדים את המנגנון המסחרי ביניהם [בג"ץ 932/91 קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מו(2) 430, 437-4381992) ); ע"א 5856/06 לוי נ' נורקייט בע"מ, פסקה 30 (נבו 28.1.2008); ע"א 874/13 שד-של בילדינג אנד אינביסטמנט בע"מ נ' מירון, פסקה 14 (נבו 16.06.2015)].
ובענייננו - התנהלות הצדדים בעסקה הראשונה מצביעה באופן ברור על מנגנון מותנה.
לא נעלמה מעיני הצעת המחיר ששלחה אקסל למובייל ביום 28.06.2011, דבר שלא נעשה לגבי ההזמנה השנייה. עם זאת, מועד משלוח הצעת המחיר היה בטרם נחתם הסכם המסגרת. לאחר חתימת הסכם המסגרת לא היה עוד צורך בהצעת מחיר חדשה, הן מאחר שמחיר המכשירים היה ידוע (על בסיס הצעת המחיר מחודש יוני) והן מאחר שמחיר המכשירים כבר סוכם ונחתם במסגרת הסכם המסגרת (175 דולר לפני מע"מ). לפיכך, תנאי לביצוע ההזמנה היה שמובייל תעביר לאקסל מקדמה בסך השווה ל- 105,000 דולר בצירוף מע"מ כדין (105,000=175 דולר*2,000*30%).