55. 'הסדר' כלשונו בסעיף 2(א) יכול להיות אופקי או אנכי:
הסדר אופקי, קרי בין שני מנהלי עסקים או יותר המתחרים זה בזה. למשל שני קמעונאים או יותר, ספקים, יצרנים וכד'.
הסדר אנכי, קרי בין שני מנהלי עסקים או יותר הנמצאים בצדדים שונים של שרשרת המסחר. למשל בין קמעונאי לספק, בין יצרן למשווק, בין משווק לקמעונאי וכד' [ראו: רע"א 6233/02 אקסטל בע"מ נ' קאלמא ווי תעשיה, שיווק אלומיניום זכוכית ופרזול בע"מ, פ"ד נח(2) 634, 646 (2004); ע"פ 5823/14 שופרסל בע"מ נ' מדינת ישראל (נבו, 10.08.2015)].
מערכת היחסים בין פלאפון לאקסל היא מערכת יחסים אנכית. שאלה נכבדה היא, ואף שנויה במחלוקת, אם סעיף 2(ב) מקים חזקה חלוטה לקיומו של הסדר כובל מקום בו עסקינן במערכת יחסית אנכית [ע"פ 5672/05 טגר בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 45 (נבו 21.10.2007); ע"פ 2560/08 מדינת ישראל - רשות ההגבלים העסקיים נ' וול, פסקה פ"ה (נבו 06.07.2009); ע"פ 1408/18 מדינת ישראל נ' בן דרור, פסקה 27 (נבו 21.08.2018); דיוויד גילה "האם ראוי לפרוץ את סכר ההסדרים הכובלים ולחסום את השיטפון בגדרות אד-הוק?" עיוני משפט כז(3) 751, 757-755 (2004); מיכל (שיצר) גל "לבור את המוץ מן התבן - היקף תחולתו של האיסור לערוך הסדר כובל בהתאם לפסיקה האחרונה" דין ודברים א 533 (2004)].
בענייננו אקסל אשר שימשה יבואן של ציוד רט"ן למדינת ישראל התקשרה עם פלאפון (ספק שירותי רט"ן) על מנת שזו תרכוש ממנה מכשירים ותמכור אותם ללקוחותיה. יתר על כן, אקסל התאימה את רכיבי מכשיר האלקטל במיוחד לצרכיה של פלאפון וזו נשאה בחלק משמעותי מעלות הפיתוח. נסיבות אלה הולמות את עמדתו של השופט טירקל בעניין אקסטל [שם, פסקה 10] ואת גישתו של המלומד פרופ' גילה. עם זאת, כפי שיבואר להלן, גם על פי גישתה של השופטת (כתוארה דאז) מ' נאור בעניין אקסטל (פסקאות 13-10) לא מתקיימים תנאיו של סעיף 2(ב), כך שתוצאת הדברים היא זהה.
56. מערכת החיובים בין פלאפון לבין אקסל החלה כבר בשנת 2005.
ביום 01.07.2005 נחתם בין פלאפון לבין אקסל הסכם יבואן [נספח 2 ל-נ/17]. סעיף 12.1 להסכם היבואן אפשר לאקסל למכור את המוצרים שהיא תפתח עבור פלאפון, לכל מי שתחפוץ.
ביום 08.04.2010, בעקבות המעבר לרשת דור 3, נחתם בין פלאפון לאקסל מכוח הסכם היבואן, "נספח התניות להזמנת ערכות מכשיר קבוע לרכב" [נספח 3 ל-נ/17]. במסגרת נספח ההתניות נקבע כי אקסל תהיה אחראית על פיתוח מכשיר האלקטל עבור פלאפון בתמורה לסך 350 אלף דולר שתשלם פלאפון. מר סילנפרוינד הסביר כי לאחר פיתוח מכשיר האלקטל, החלו אקסל ופלאפון לנהל משא ומתן לגבי שיווק המכשיר לגורמים שלישיים שאינם פלאפון. לדבריו, אקסל הבהירה לפלאפון כי לנוכח השקעתה בפיתוחו של מכשיר האלקטל, היא תהיה מעוניינת למכור אותו גם לצדדים שלישיים. פלאפון נתנה את הסכמתה וביום 14.08.2011, בסופו של המשא ומתן חתמו פלאפון ואקסל על "מזכר הבנות-מתן רישיון למכירת מכשירים קבועים לרכב" [נספח 4 ל-נ/17].