36. שנית, קבלת עמדת המבקש, הבוחנת את הרציונל של המהלך, תחתור תחת הקביעה בעניין תרו לפיה, כפי שהובהר כבר לעיל, המבחן שנקבע בחוק לחיוב בהצעת רכש מיוחדת, הוא מבחן "טכני" ופשוט הקובע תנאים אובייקטיבים של שיעור החזקות בעת ההתקשרות. אחת המשמעויות של הקביעה האמורה היא שאין מניעה חוקית מרוכש מניות המתכנן לנסות לרכוש שליטה בחברה, להתחיל ב"איסוף" מניות בבורסה או מחוץ לבורסה, ולהציע הצעת רכש רק לצורך חציית הרף הרלוונטי (25% או 45%). איסוף המניות עובר להצעת הרכש אינו הופך את מכלול הרכישות למהלך אחד.
מסקנה זו נותרת בעינה גם כאשר איסוף המניות נעשה מלכתחילה במטרה לרכוש בסופו של דבר שליטה. המבחן הוא מבחן אובייקטיבי של חציית הרף ולא מבחן סובייקטיבי של כוונה ושל תכלית המהלך. בהקשר של הצעת רכש, כוונה אינה משנה את התוצאה המשפטית. מסקנה זו נובעת גם מעניין קשטן, שם נקבע על-ידי כי החובה לנקוט בהליך של הצעת הרכש אינה מותנית בכך שחציית הרף תיעשה בכוונה (קרי התוצאה ולא הכוונה הם המחייבים ביצוע של הצעת רכש).
37. יצוין כי חוק החברות מחייב את מי שרכש מניות בהצעת רכש מיוחדת שלא להציע הצעת רכש נוספת או לבצע מיזוג עם החברה במשך שנה, אלא אם כן הוא התחייב לעשות זאת בהצעת הרכש הראשונה (ר' סע' 334 לחוק החברות). כלומר, אם הרוכש מבקש לרכוש את השליטה בשלבים, הוא נדרש לגלות, עובר להצעתו בשלב הראשון, מהם השלבים הנוספים המתוכננים על ידיו (ר' דברי הסבר להצעת חוק החברות, התשנ"ו-1995, ה"ח 2432). אלא שכעולה מלשון החוק ומדברי ההסבר, הקביעה הזו, לפיה על הרוכש להצהיר על כוונותיו כאשר הוא "אוסף" מהציבור מניות המקנות שליטה בשלבים, חלה רק על רכישת שליטה בדרך של הצעות רכש. זאת, מתוך מטרה לאפשר לבעלי המניות הבוחרים למכור את מניותיהם בהצעת רכש שהיא שלב ראשון בדרך לרכישת שליטה, להעריך את התמורה המוצעת להם עבור האחזקות.
ביתר המקרים, לא קיימת בדין הישראלי חובה על הרוכש לגלות אודות כוונות הרכישה העתידיות שלו (בניגוד לכלל בארצות הברית המחייב את מי שרכש 5% ממניותיה של חברה ציבורית להודיע על כוונות הרכישה העתידיות שלו, וזאת תוך 10 ימים, ור' גם את פסק דיני בתנ"ג 32489-02-12 אלטמן נ' אורמת (3.10.2013)). מכאן גם כי המחוקק איננו אוסר על רכישת שליטה בדרך של העברת דבוקת שליטה שלא מכוח הצעת רכש ואחריה הצעת רכש שנועדה לרכוש את השליטה בחברה, והוא אינו מחיל לגביה חובת גילוי כאמור. מכל מקום, בענייננו, ניתן עובר להצעת הרכש גילוי מלא אודות העסקאות בכללותן (ר' נספח 5 לבקשת האישור), כך שבעלי המניות היו יכולים להעריך את מכלול המידע ובכלל זה את התמורה שהוצעה להם עבור מניותיהם.