22. כך גם סבורני כי בית המשפט המחוזי היה מוסמך לבטל את צו העיקול הזמני, מכוח סעיף 178 לפקודה. בע"א 3756/92 מנס נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(4) 121, 130-129 (1994) עמד בית משפט זה על אופיו והיקפו של סעיף 178 לפקודה, וכך קבע:
"סעיף 178 הינו סעיף סל, המקנה לבית המשפט סמכות רחבה ביותר של מעורבות בהליכי פשיטת-רגל - בכפוף, כמובן, להוראות הפקודה - לרבות מעורבות המתחייבת משיקולי צדק. תכליתו היא להבטיח שבית המשפט לא ימצא עצמו 'חסר סמכות' במקום שהצדק דורש את מעורבותו. הטעם העומד בבסיס חקיקתו של סעיף 178 הנ"ל נעוץ במעמדו של בית המשפט כמפקח על הליכי פשיטת הרגל. נקודת המוצא היא שיש להעניק לבית המשפט סמכויות רחבות ביותר, שתאפשרנה לו לשמור על הליכים תקינים, הוגנים וצודקים, תוך הבטחת איזון בין האינטרסים של כל המעורבים".
--- סוף עמוד 10 ---
סמכותו הרחבה של בית משפט של פשיטת רגל עולה גם מהוראת סעיף 178(ב) לפקודה, לפיה: "בית המשפט הדן בפשיטת רגל לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו מבית משפט אחר, ולא יהיה ערעור על החלטותיו, אלא בדרך הקבועה בפקודה זו". בענייננו, פשיטא כי אי השלמתה של עסקת המכר הייתה משליכה גם על קופת פשיטת הרגל, שכן התמורה שהייתה אמורה להיות מועברת למנהלים המיוחדים לא הייתה נכנסת אליה. משכך, בית המשפט המחוזי קנה את הסמכות לבטל את צו העיקול הזמני שהוטל, על מנת להבטיח את השלמתה של העסקה. הדברים נכונים ביתר שאת, עת הפעיל בית המשפט את סמכותו משיקולים של צדק, נוכח התנהלותה של גונתר. בית המשפט התרשם כי גונתר נמנעה במכוון, וללא כל הסבר המניח את הדעת מצידה, מלגלות למלמד ולמנהלים המיוחדים אודות קיומו של צו העיקול הזמני, כאשר כל אותה העת ניהלה עימם מגעים לשם השלמת עסקת המכר, שהסתיימו במתווה דיוני מוסכם. החלטתה לחשוף את קיומו של צו העיקול הזמני רק זמן קצר לפני פתיחת ישיבת הקלוזינג, ובכך להכשיל את השלמת העסקה, בהחלט מעידה על התנהלות חסרת תום לב מצידה. לא זו אף זו, אלא שנראה כי התנהלותה זו של גונתר באה לידי ביטוי גם בהליכים קודמים שהתנהלו, ואף הוצאו נגדה בעבר שני צווי מניעה שביקשו למנוע ממנה ביצוע מהלכים שיסכלו את עסקת המכר. בהקשר זה חשוב להוסיף, כי בית המשפט המחוזי, המנהל את הליך פשיטת הרגל זה זמן רב, מכיר לעומק את הנפשות הפועלות ואת ההליכים שהתקיימו, ויש לו היכולת להתרשם מן הצדדים באופן ישיר ובלתי אמצעי, כמו גם לבחון את ההליך המתנהל לפניו "במבט על", על כל השיקולים והאינטרסים השונים המעורבים בו (השוו: רע"א 5308/14 לוי נ' עו"ד גרין, פסקה 7 (21.9.2014)[פורסם בנבו] , שם נאמרו הדברים בקשר להליך חדלות פרעון, ואולם הם יפים גם לענייננו). נוכח כל זאת, סבורני כי בית המשפט לא חרג מסמכותו עת ביטל את צו העיקול הזמני, והפעיל את שיקול הדעת הנתון לו באופן שקול, סביר ומתקבל על הדעת. משכך, איני מוצא כל מקום להתערבות בהחלטתו זו.