דין הטענה להידחות. גם בעניין זה איני רואה להתערב בקביעה העובדתית של בית משפט קמא לפיה לא צורפה דרישה לתקורה בחשבון הסופי, בניגוד להוראת סעיף 42(7) לחוזה המדף הקובעת כי תנאי לתשלום הוצאות תקורה הוא "הכללת הבקשה לתשלום הוצאות התקורה בחשבון הסופי שיוגש על ידי הקבלן בהתאם לסעיף 60".
זאת ועוד. על פי חוזה המדף, הוצאות תקורה ישולמו כאשר נגרם עיכוב בביצוע המבנה כתוצאה מפקודת שינויים המחייבת ביצועה של עבודה נוספת או אם נגרם עיכוב בביצוע המבנה כתוצאה מנסיבות התלויות במזמין. במקרה דנן, לא מדובר בתוספת לעבודה החוזית המקורית, אלא בתוספת חוזית נפרדת לגבי פלח 1ב, תוספת החורגת מ"שינויים תוספות והפחתות" המותרים על פי החוזה המקורי (לא שינויים מהותיים ועד 25% מסכום החוזה או עד 50% מאחד הפריטים בכתב הכמויות על פי חוזה המדף, הגבלה שהורחבה כאמור בסעיף 13 לתנאים המיוחדים ומכאן המחלוקת לגבי אי חתימת חשב המשרד שנזכרה לעיל). כאמור, בגין העבודה הנוספת שולמה לקבלן תמורה נוספת, תמורה הכוללת בחובה מכלול העלויות של הקבלן לרבות הוצאות התקורה (ראו זמיר, בפסקה 174). עמד על כך עמד בית משפט קמא ואף נסמך בעניין זה על המומחה מטעם הקבלן שאישר בעדותו כי "כאשר התמורה המשולמת לקבלן עולה באותו יחס בו מתארכת תקופת הביצוע, התקורה היא אפס" (סעיף 27 לפסק הדין).
ג. שכר הטרחה שנפסק: הקבלן הלין על שכר הטרחה בסך 250,000 ₪ שנפסק לזכותו על ידי בית משפט קמא, וטען כי שכר הטרחה לא משקף נכוחה את ההוצאות הריאליות שהוציאו המשיבות בהליך המשפטי.
שכר הטרחה נפסק על בסיס התעריף המומלץ בכללי לשכת עורכי הדין, והקבלן לא הגיש "ראיה לסתור", כמו הסכם שכר טרחה. ובכלל, מעטים ונדירים המקרים בהם תתערב ערכאת הערעור בקביעותיה של הערכאה הדיונית בנושא הוצאות ושכר טרחה (ראו ע"א 5630/90 תדמור נ' ישפאר, פ"ד מז(2) 517, 528 (1993) והאסמכתאות שם). התערבותה של הערכאה הדיונית תיתכן במקרים בהם נפלה טעות קיצונית בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית, כאשר זו סטתה סטייה ניכרת מהסכומים המקובלים או כאשר פסיקת ההוצאות לא נומקה (ח' בן נון הערעור האזרחי (מה' 2, 2004) 245-244) ולא זה המקרה שבפנינו.
אשר על כן, אני דוחה את ערעור הקבלן על כל חלקיו וראשיו.
סוף דבר
22. אשר על כן, אמליץ לחברי לקבל את ערעור משב"ש בחלקו, במובן זה שמשב"ש ישא בשיעור של 50% מריבית הפיגורים על הסכום שנקבע על ידי בית משפט קמא והחל מהתאריך שנקבע על ידי בית משפט קמא, ועל יתרת הסכום תחול ריבית חשב רגילה.
ערעור הקבלן נדחה.
לאור התוצאה אליה הגעתי, כל צד ישא בהוצאותיו.
ש ו פ ט
השופטת א' פרוקצ'יה:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
השופט י' דנציגר:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' עמית.
ניתן היום, ו' בחשון התשע"א (14.10.2010).