11. נחזור אפוא להוראת סעיף 60(10) כהוראה הקובעת את המועד ממנו זכאי הקבלן לתשלום ריבית פיגורים. תנאי מקדמי לתשלום יתרת שכר החוזה הוא אישור המנהל. במקרה דנן לא ניתן אישור המנהל לחשבון הסופי, בשל סירובו של חשב משב"ש להכיר בתוקפה של פקודת השינויים שנחתמה ללא אישורו. ודוק: יש להבחין בין אישור לתשלום סכומים שונים במהלך ביצוע העבודות לבין אישור החשבון הסופי שרק הוא מהווה אישור כדבעי של החשבון הסופי (ראו גם עניין צחר, בפסקאות 14 ו-18).
כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא, העבודות בוצעו, לא הייתה מחלוקת על הכמויות; ועדת המכרזים נתנה אישורה; ומחירי הקבלן אושרו בזמן אמת על ידי הגורמים המקצועיים, כך שהחוזה אושרר למעשה בדיעבד. ברם, חשב המשרד סירב להוסיף חתימתו מאחר שסירב להכיר במחירים שנתבעו על ידי הקבלן. כך עולה מפסק דינו של בית משפט קמא, ונביא להלן חלק מהדברים (הדגשה שלי – י.ע.):
"מורשי החתימה לא חתמו על השינויים לא בגלל שלא היה תקציב או שהייתה חריגה ממנו או שהדבר לא אושר ע"י ועדת המכרזים אלא מכיוון שהתובעת סירבה לחתום על המחירים שהוצעו לה. לו חתמה התובעת היו מורשי החתימה המוסמכים חותמים גם כן ... [ ] ... כל הטענות לגבי חריגה מתנאי החוזה ... לא באו לעולם אלא לאחר שהתובעת סרבה למחירים שהוצעו לה על ידי הנתבעת והגישה תביעתה. בהתנהגות זו בא לידי ביטוי חוסר תום הלב שבטענות הנתבעת ... [ ] ... כאמור, הסיבה היחידה שהשינויים לא נחתמו ע"י מורשי החתימה מקורה במחלוקת לגבי המחירים ולא משום שיקול אחר המועלה בטיעוני הנתבעת כיום. מן הראוי היה שטענות אלה לא יטענו על ידי המדינה, כאשר השינויים עברו אישור של ועדת החריגים והן של ועדת המכרזים ולהם אישור תקציבי, ואי החתימה היא לא מפאת סירוב מורשי החתימה לחתום בזמן אמת בפן העקרוני אלא מפאת סירובה של התובעת להסכים למחירים המוצעים לה. הנתבעת נתפסת לפן הטכני לפיו החשב לא חתם. אכן עובדתית זה נכון אבל החשב היה חותם לו היתה הסכמה של התובעת למחירים ... [ ] ... כאשר ועדת החריגים וועדת המכרזים אישרו השינויים, הרי שקמה התחייבות חוזית של הנתבעת כלפי התובעת וכל שנותר שנוי במחלוקת הם המחירים בגין הכמויות שאושרו".
מכאן טענתו של משב"ש: בהיעדר הסכמה על המחירים המוצעים לא התקיימו דרישות גמירות הדעת והמסוימות שבחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים). ממילא, בהיעדר גמירות דעת ומסוימות להחלת הוראות חוזה המדף על העבודות בפלח 1ב לא ניתן אישור לחשבון הסופי, בהיעדר אישור לא קמה לקבלן הזכות לתשלום בגין יתרת שכר החוזה, וממילא לא קמה לו הזכות לתשלום ריבית פיגורים. לאור התכלית העונשית העומדת בבסיס הוראת סעיף 60(10) לחוזה המדף, אף אין היגיון כלכלי לחייב את משב"ש בריבית פיגורים על סכום לא מוסכם שבגינו נגררת התדיינות משפטית רבת שנים.