194. חשוב מכל אלו, וכפי שיפורט להלן, מצאתי את התנהלות התובעות בכל הנוגע להליכי הגילוי והעיון במסמכים, כמו גם היקף ואופן הנגשת המידע לצד שכנגד, כאלו אשר אין בהם אלא להוביל למסקנה על פיה לא ניתן ממילא להסתמך על המידע עליו התבססה חוות דעת המומחה מטעם התובעות, וכפועל יוצא, אף משקלה הראייתי של חוות הדעת מטעם התובעות, נמוך מאוד.
ההליכים המקדמיים בתיק
195. בתיק זה התנהלו הליכים מקדמיים בהיקף חריג מאוד. עיקרם של אלו, נוכח השלכותיהם על ההליך, יפורט להלן;
פעם אחר פעם נדרשתי למתן החלטות וצווים אשר עניינם גילוי מסמכים ומתן מענה לשאלון ע"י התובעות, לרבות במסגרת החלטותיי מיום 24.9.2019 ו- 2.12.2019.
במסגרת החלטותיי מיום 28.4.2019 ומיום 3.6.2019 הובהר לבעלי הדין, כי לא תותר הרחבת חזית ולא יתאפשר צירופם של מסמכים שלא גולו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים, אלא מטעמים שיאושרו על ידי בית המשפט.
196. על אף כל אלו, הוגשה ביום 16.12.2019, "הודעה ובקשה לבית המשפט" מטעם התובעות, אליה צורפו כנספחים טבלאות אקסל הכוללות אלפי נתונים, אשר שימשו את המומחה מטעמן לצורך חוות דעתו.
במסגרת הודעה זו, הבהירו התובעות, בין היתר, כי מסד הנתונים אשר שימש את המומחה לצורך הכנת חוות דעתו, היה רחב יותר מזה המצוי במסמכים אשר הועברו במסגרת גילוי המסמכים, כי במסגרת הליך גילוי המסמכים, ערכה הקבוצה בדיקה מדגמית של חשבוניות ושטרי מטען, אשר על בסיסה היא אמדה את הנזקים שיגרמו לה, לתקופה של כשנה בסך של כ- 2 מיליון ₪, וכי הנזק בגינו תבעה הקבוצה התגבש בסוף שנת 2018 והיקפו המדויק התברר רק בעת הכנת חוות דעת המומחה.
197. בהמשך להודעה זו, הוגשו 3 בקשות על ידי הנתבעים: בקשה 36 שעניינה מחיקת התביעה בהיעדר מענה לשאלון ואי גילוי מסמכים; בקשה 37 שעניינה מחיקת סעיפים ונתונים אשר נטען כי הם מהווים הרחבת חזית, כמו גם מחיקת המסמכים אשר לא גולו במסגרת הליכי גילוי המסמכים; ובקשה 40 שעניינה צירופם של מספר מסמכים, ע"י הנתבעים, אשר נועדו, לשיטתם, לתת מענה ראשוני להרחבות החזית, וזאת מבלי לגרוע מהבקשה להסרתן.
במסגרת הבקשות, נטען, בין היתר, כי טענת התובעות לפיה התביעה הוגשה על דרך של אומדן בהסתמך על בדיקה מדגמית שבוצעה, כמו גם טענתן לפיה הנזק התגבש בסוף שנת 2018, מהוות כשלעצמן, שינוי חזית.
עוד נטען ביחס לטבלאות האקסל עליהן ביסס המומחה את חוות דעתו, כי הן לא צורפו במסגרת הליך גילוי המסמכים והשאלונים, ולכאורה עולה כי הם מתיימרים להחליף את אסופת 470 המסמכים שצורפו במסגרת הליכים אלה, לצורך ביסוס טענות התובעות בדבר הנזק שנטען כי נגרם להן.
כל זאת, על אף הצהרותיהן החוזרות ונשנות של התובעות, במסגרת ההליכים המקדמיים, לפיהן הן השיבו כדבעי על השאלון וגילו את כלל המסמכים הרלבנטיים, ומבלי שניתן טעם כלשהו, להיעדר הצירוף המוקדם של המסמכים החדשים. כמו כן הפנו התובעות לסעיפים שונים בתצהירי עדי התובעים ובחוות דעת המומחה, המהווים לשיטתם שינוי והרחבת חזית.
198. התובעות הגישו תשובה מאוחדת, ביחס ל- 3 הבקשות, במסגרתה נטען, בין היתר, כי לא מדובר בהרחבות חזית אסורות, אלא בפירוט מותר ולגיטימי של עילות התביעה המעוגנות בכתב התביעה. לטענתן, כל עוד הפירוט אינו משנה את עילות התביעה או מגדיל את סכומה, הרי שאין בו משום הרחבת חזית. הוא הדין ביחס לחוות הדעת עצמה. לשיטת התובעות יש לדחות את הבקשות מקום בו כלל המסמכים היו בפני הנתבעים טרם שנדרשו להגיש את תצהיריהם, באופן אשר אפשר להם להתייחס לכלל המסכת העובדתית שנפרסה, כפי שאף עשו בפועל. בנוסף ניתנה לנתבעים האפשרות לבקש ולקבל מסמך זה או אחר, אך הם לא עשו כן.
התובעות הוסיפו וטענו כי "נתוני המערכת" אליהם הפנה המומחה בחוות דעתו, אינם שונים מהחשבוניות ומשטרי המטען שהומצאו לנתבעים, אלא מדובר למעשה בתצוגה גרפית נוחה, של אותם הנתונים הכלולים בשטרי המטען והחשבוניות, אשר צורפה מטעמי נוחות ובבחינת למעלה מן הצורך, וממילא מדובר בנתונים המוכרים לאיל מתוקף תפקידו כמנכ"ל טנקו, ובסוג של מסמכים אשר כבר גולה ונמסר.
לשיטתן, אי צירוף המסמכים נעשה בתום לב ומתוך טעות, ועל אף גילוי מסמכים מקיף מטעמן ומתן מענה לשאלון. התובעות הפנו להלכות לפיהן בית המשפט לא יסרב לצירוף ראיות אשר לא גולו בנסיבות של תום לב וטעות, נוכח ההשלכות החמורות שיכולות להיות לכך והצביעו על הנזקים החמורים שעלולים להיגרם להן מהיעדר צירופם.
199. במסגרת התגובה לתשובה חזרו הנתבעים על טענותיהם, לרבות הטענה כי אין בהוספת הררי נתונים, בקבצי אקסל עלומים, הניתנים לשיטתם, לעריכה ולמניפולציה, משום פירוט לגיטימי של עילות התביעה, ובמיוחד במועד בו הוא נעשה ונוכח הצהרות התובעות במסגרת ההליכים המקדמיים; לא היתה כל מניעה לצרף את הטבלאות או להפנות אליהן קודם לכן וכי הגשתן המאוחרת נעשתה בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי המשפט.
200. במסגרת החלטתי מיום 13.9.2020 הוריתי, כי נוכח מועד השלמת סבב התשובות והתגובות ובהינתן המועד שניתן להשלמת הראיות, איני מוצאת להורות על מחיקת כתב התביעה וכי יתר הטענות תוכרענה ותקבלנה ביטוי במסגרת פסק הדין. כן הבהרתי כי החלטותיי הקודמות, לעניין איסור הרחבת חזית והיקף הראיות שהבאתן תותר, תיוותרנה בעינן.
201. בהתאם להחלטתי זו, מצאתי להוסיף ולבחון את סוגיית צירופם של המסמכים הנוספים והשלכותיה המרכזיות על ההליך המתנהל בפני, וזאת הן בהיבט המשמעות הדיוניות שיש לייחס להתנהלות התובעות, כמו גם למשקל הראייתי שניתן לתת לחוות דעת מומחה התובעות, הנשענת על נתונים אלו.
המשמעות הדיונית של התנהלות התובעות
202. באשר להתנהלותן הדיונית של התובעות, מצאתי כי זו רצופה כשלים. יתרה מכך, קשה היה להשתחרר מהרושם כי המדובר בהתנהלות מודעת, אשר אין תום לב בצידה, זו המבקשת לגלות טפח ולהסתיר טפחיים.
203. כך לדוגמא התבקשו התובעות לגלות במסגרת גילוי מסמכים ספציפיים, את כל המסמכים המעידים לשיטתן על הפגיעה אותה גרמו הנתבעים לתובעות: קוטנק, קונמרט ופאקו.
204. במענה לדרישה זו הפנו התובעות לסעיף 2.31 לתצהיר גילוי המסמכים הכללי, אשר בו נעשתה הפנייה, באמצעות קישור לג'מבו מייל, לאסופה של 470 מסמכים, הכוללים למעלה מ- 1,300 עמודים של שטרי מטען וחשבוניות של חברות שונות. כל זאת מבלי שהובהר כיצד ניתן ללמוד מאלו על הנזק הנטען לתובעות אלו, או דרך חישובו.
205. הגם הסתייגויות הנתבעים מראיות אלו, שבו התובעות והצהירו כי הן גילו את כלל המסמכים הרלוונטיים המצויים בידן, וכי אין ברשותן מסמכים נוספים.
206. רק בשלב חוות הדעת, מצאו לפתע התובעות לנכון לצרף מאות עמודים של טבלאות, אשר לא צורפו קודם לכן, אשר כוללות בחובן אלפי נתונים, אשר לא נזכרו במסגרת גילוי המסמכים, אפילו ברמז, תוך שהן מבקשות לבסס את טענותיהן בדבר קיומו ושיעורו של הנזק, על אותם נתונים.
איני מוצאת לקבל את טענת התובעות, לפיה טבלאות האקסל, מהוות למעשה, תצוגה גרפית נוחה, של הנתונים אשר נכללו במסגרת שטרי המטען והחשבוניות אשר הוצגו וגולו, ואף לא בקירוב לכך. עובדתית עלה ביחס לחלק ניכר מן הנתונים הכלולים בטבלאות, כי הם לא קיבלו ביטוי או התייחסות קודמת, וודאי לא מהותית, במסגרת הליכי גילוי המסמכים.
207. מר שטרית העיד כי ביחס למסמכים שגולו בתצהיר גילוי המסמכים, כוללות טבלאות האקסל הפניה לגילוי המסמכים, אשר אינה קיימת כאשר מדובר במסמך שלא צורף (ר' ע' 64 ש' 22-27 וע' 66 ש' 30-31 לפרוטוקול הדיון). עיון בטבלאות מעלה, כי הן כוללות נתונים רבים, בלשון המעטה, אשר לא צורפו ולא קיבלו ביטוי קודם לכן.
208. בין היתר פורטו בטבלאות סכומי חשבוניות שהוצאו ללקוח בשם אבן קיסר, לקוח מהותי אשר ביחס אליו נתבע חלק מהותי של הנזק, על אף שבמסגרת הליך גילוי המסמכים כלל לא צורפו חשבוניות שהוצאו לחברה זו אלא אך שטרי מטען, מהן לא ניתן היה ללמוד את הנתונים אותם ביקשו התובעות להציג בדיעבד.
ויודגש, במסגרת גילוי המסמכים אין כל אינדיקציה לרווח הממוצע למכולה, שהתקבל מהובלות עבור אבן קיסר, בעוד שחוות דעת המומחה, נסמכת על נתון זה, מתוך מאגרי המידע של החברה.
דוגמא נוספת היא ההתייחסות בחוות הדעת, להנחות שניתנו על ידי צים בגין הובלות של אבן קיסר, כאשר גם להנחות אלה לא היה כל אזכור, אפילו ברמז, במסגרת הליכי גילוי המסמכים או בכתבי הטענות.
209. מעבר להפרת הוראות הדין בדבר ניהול ההליך בקלפים גלויים ומסירת כלל המידע לצד שכנגד, בית המשפט נעדר יכולת להתמודד עם הנתונים ולבחון אותם, מקום בו כלל לא ברור כיצד נערכו הנתונים, ע"י מי, אילו נתונים נוספים קיימים במערכת וכיוצא באלו.
210. ויודגש, אין המדובר בכשל נקודתי או בהשמטה מקרית של מסמך מוגדר, אלא בצבר רב של מסמכים, הכוללים כאמור, אלפי נתונים.
חשוב מכך - מעדותו של מר שטרית עלה, כי הטבלאות נערכו על פי חיתוכים שונים, בהתאם לשאילתות שונות אשר הוצגו על ידי התובעות (ר' ע' 61 ש' 27-31 לפרוטוקול הדיון).
מר שטרית אף אישר בעדותו, כי טבלאות האקסל, מתוך נתוני החברה, ניתנות לעריכה ולשינוי (ר' ע' 61 ש' 24-25 לפרוטוקול הדיון).
לא ניתן אפוא לדעת האם מדובר בהצגת כלל הנתונים המצויים במחשבי החברה, אלא אך כי המדובר בהצגת נתונים, אותם בחרה התובעת להציג, כאשר לא ברור כיצד נערכו נתונים אלה, על ידי מי, על בסיס מה, ואילו נתונים נוספים קיימים, אשר לא הוצגו.
המדובר באופן התנהלות תמוה, ויש בו כדי להשליך על מהימנות גרסתן של התובעות, וזאת מעבר להתרשמות הבלתי אמצעית בדבר הצגתה של "גרסה מתפתחת".
211. האמור לעיל מקבל משנה תוקף, נוכח הבהרת התובעות, רק במסגרת הודעתן מיום 16.12.2019 ובמקביל להגשת חוות דעת המומחה מטעמן, כי כתב התביעה נערך על דרך של אומדנה, וכי סכום התביעה הנקוב אינו משקף נזק אשר נגרם וכומת בפועל, אלא אך הערכה של נזק, לרבות נזק עתידי. כל זאת מקום בו בכתב התביעה המתוקן, אין כל אזכור לכך.
212. בהינתן כל אלה, המשקל הראייתי אותו מצאתי כי ניתן לייחס לטבלאות האקסל היה נמוך מאוד, ומסקנה זו משליכה, באופן ברור, על חוות דעת המומחה, כמו גם על המסקנה בדבר עמידתן של התובעות בנטל להוכיח דבר קיומו של נזק , או היקפו.
חוות דעת מומחה התובעות
213. במסגרת חקירתו הנגדית, הבהיר המומחה מטעם התובעות, כי ניתח את הנתונים שהועברו אליו, מתוך מאגרי המידע של החברה, ומבלי שנערכה על ידו הבחנה בין נתונים אשר ביחס אליהם הוצגו מסמכים במסגרת הליך גילוי המסמכים, לבין נתונים אשר ביחס אליהם לא הוצגו מסמכים כאמור (ר' עדותו בע' 52 ש' 4-6 ובעמוד 56 ש' 26-32 לפרוטוקול הדיון). עוד עלה מחקירתו כמו גם מהנקוב בחוות דעתו, כי הוא עצמו, לא בדק את מסד הנתונים, אלא אך השתמש בו לצורך ניתוח ומסקנות.
כפי שציינתי לעיל, מקום בו חוות הדעת, רובה ככולה, מבוססת על ניתוח נתונים, אשר לא ברור אם ואיזה חלק מהם הומצא לצד שכנגד במסגרת הליכי הגילוי, באיזו דרך בוצע חיתוך הנתונים, עת התברר כי ככל הנראה המדובר בנתונים מתוך "מאגרי המידע של החברה", אשר נערכו בטבלאות אקסל, וצורפו במסגרת הודעת התובעות מיום 16.12.2019 (ר' גם עדות מר שטרית בע' 61 ש' 27-31 לפרוטוקול הדיון ועדות המומחה בע' 56 ש' 17-32 ובע' 57 ש' 23-25 לפרוטוקול הדיון), וביחס לאלו נמנעה גישת הנתבעים, נהיר כי המשקל הראייתי שניתן היה ליתן לחוות דעת המומחה, הייתה מוגבלת מאוד אף היא.
214. למעשה בהינתן הנקוב לעיל, אוין למעשה חלקה העיקרי של חוות הדעת, הנסמכת על הנתונים הכלולים באותן טבלאות, ודי בכך כדי לקבוע כי הנזקים להם טענו התובעות לא הוכחו.
215. אף לגופה של חוות הדעת, ואף מבלי להידרש לקושי המהותי הנובע מאופן הצגת הנתונים בהליך, מצאתי את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעות כזו שאינה נטולת סימני שאלה, ואפרט;
עיון בחוות הדעת מלמד, כי זו נסמכת על הנחות יסוד אשר נמסרו למומחה ע"י התובעות, ובכלל זה, קיומה של תחרות בלתי הוגנת, מצד איל, בקבוצת החברות. אלא שהמומחה מטעם התובעות לא ערך כל הבחנה, בין תחרות בלתי הוגנת או כזו העומדת בניגוד להסכמות בין הצדדים, לבין אפשרות קיומה של תחרות מסחרית לגיטימית.
בנוסף, ביסס המומחה מטעם התובעות את מסקנותיו על פיהן נזקי התובעות נגרמו על ידי הנתבעים, על הקביעה על פיה לא התרחשו אירועים אחרים בשוק, אשר יכול והיה בהם כדי להשפיע על ירידת מחיר או ירידה בכמות ההובלות, וזאת למעט עזיבתו של איל והתחרות הבלתי הוגנת מצדו .
כך קבע המומחה בסיכום חוות דעתו:
"תחום האיזוטנקים הינו תחום נישתי בישראל ובעולם, אשר פועלים בו מספר שחקנים מוגדר ומוגבל. על בסיס נתוני הסביבה העסקית ונתוני הקבוצה, נראה כי התחום הינו יציב ולא חל בו שינוי מהותי בשנים האחרונות... לאור האמור לעיל, הערכתי כי הירידה בהיקפי הפעילות ובמחירי השירותים ללקוחות שהוצגו לעיל, מקורם בהתנהלותו של אייל ובשימושו בסודות המסחריים של הקבוצה. נראה כי סודות מסחריים אלו היוו עבור אייל קיצור דרך ועקיפה של חלק מהחסמים בתהליך הכניסה לשוק, באופן לא ראוי ובניגוד להסכמים עמו. כך נוצרה תחרות בלתי הוגנת, תוך שימוש במידע פנימי."
במסגרת חקירתו הנגדית השיב המומחה, בין היתר, את הדברים הבאים:
"כאשר אתה מניח הנחות לוגיות לא נכונות זה בעיה. הנזק קרה בגלל אייל ואסביר למה. אם הקשר היא לקשר סיבתי משפטי, אז בסופו של דבר אני לא מכריע בזה. אבל הנזק קרא (הטעות במקור – ה.ס) בגלל אייל משום ששאר הנתונים בשוק נותרו די זהים. לדוגמא התחרות בשוק שהייתה קודם למעט אייל, זו אותה תחרות המחירים באזורים ובלקוחות שבהם דגמתי נותרו יציבים במשך שלוש שנים. הדבר היחיד שהשתנה במהלך התקופה בה נגרם הנזק, זו עזיבתו של אייל ותחילת התחרות. בנוסף היו גם לקוחות שבהם החברה טענה באופן ספציפי ובהם בדקתי ואליהם לא היה נזק, כאשר אייל פנה אליהם. והדבר היחיד שהשתנה זה התחרות של אייל" (ר' ע' 55 ש' 21-28 לפרוטוקול הדיון וכן עדותו בע' 54 ש' 15-17, בע' 54 ש' 35- ע' 55 ש' 7, בע' 55 ש' 34-36, בע' 56 ש' 8-11 ו- 13-16 לפרוטוקול הדיון).
216. מחקירתו של מומחה התובעות עלה כי חלק מהנתונים עליהם הוא נסמך לצורך מסקנותיו אלו, נמסרו לו ע"י התובעות ולא נבדקו על ידו עצמאית. כך לדוגמא, עלה מעדותו של המומחה כי הנתונים המתייחסים ליציבות שוק האיזוטנקים בישראל, נמסרו לו על ידי הנהלת החברה, ומבלי שהוא עצמו יבדוק נתון עובדתי זה או יבקש לקבל אסמכתאות (ר' ע' 55 ש' 3-7 לפרוטוקול הדיון).
הוא הדין ביחס לסיבות הנטענות לירידה במחירי השירותים של הקבוצה, כמו גם בהיקף הכמויות והשירותים שהיא נותנת (ר' ס' 19 לחוות דעת מומחה התובעות).
מומחה התובעות העיד בחקירתו כי לא הוצגו בפניו הצעות המחיר או חוזים (ר' ע' 54 ש' 12-20 לפרוטוקול הדיון). כן הוא העיד כי המידע התקבל בשיחות בעל פה עם החברה, כאשר הוא אינו זוכר ממי קיבל אותו (ר' ע' 54 ש' 18-26 וע' 55 ש' 10 לפרוטוקול הדיון).
217. מחוות הדעת עולה כי גם הנתון הנוגע ליציבות הנטענת של המחירים, "נמסר" למומחה (ר' ע' 16 לחוות הדעת, פסקה ראשונה). במסגרת חקירתו העיד מומחה התובעות כי הוא בדק נתון זה באופן בלתי תלוי. עם זאת, לא הוצגו על ידו כל אסמכתאות ביחס לביצועה של אותה בדיקה לכאורית (ר' ע' 54 ש' 35-ע' 55 ש' 2 לפרוטוקול הדיון).
מנגד, מר מוטי מור העיד, כי בכל הנוגע למחירי ההובלה הימית, המהווים חלק מן התמחיר הכולל, הרי שאלה ניתנים לשינוי על ידי חב' הספנות, ואינם בשליטת המתפעלים (ר' ע' 23 ש' 20-23 לפרוטוקול הדיון).
218. מומחה התובעות לא בחן את כמות ההובלות אשר בוצעה ע"י חברות מתחרות אחרות הקיימות בשוק; לא הובאו נתונים ביחס להתפלגות ההובלות בקרב חברות אחרות בקבוצת החברות. כך לדוגמא לא ברור האם ירידה בכמות ההובלות על ידי טנקו, נבעה מכך שחברה אחרת של התובעת, כמו קוטנק, העוסקת אף היא בהובלת איזוטנקים ביצעה את ההובלה.
האמור לעיל מקבל משנה תוקף מקום בו בכתב התביעה המתוקן נתבע נזק בסך של 120,000 ₪ לקוטנק, ואילו במסגרת חוות הדעת אין כל התייחסות לנזק נטען זה.
219. בנוסף, לא ניתן הסבר לכך, שהיקפי הייצוא של טנקו, גדלו מאוד בשנים 2017 ו- 2018 (ר' ע' 48 לחוו"ד מומחה התובעות), ולא ברור כיצד אותה "תחרות בלתי הוגנת", השליכה, אם בכלל על גידול זה.
220. על אף טענתו של מומחה התובעות, לפיה הוא דגם גם חברות אשר ביחס אליהן לא נגרם כל נזק, שמותיהן של חברות אלה לא פורטו, ולא צורפו גם ממצאים או אסמכתאות כלשהן ביחס לבדיקות שבוצעו. (ר' ע' 55 ש' 29-31 לפרוטוקול הדיון).
221. יתרה מכך, מחוות הדעת עולה כי גם מסקנותיו של המומחה נסמכות על ממצאיהן של התובעות:
"... יש לך נתונים, יש סיבה, יש תוצאה ויש נתונים. יש נתונים מראים כמויות ומחירים, הם לא לדברי החברה, אלא נתונים מתוך המאגרים, ושם בנספח ו' רואים במפורש ירידה. עכשיו אני בא ואני שואל את החברה, ורוצה להסיק מסקנה, אני רואה ירידה משמעותית במחיר, ואני צריך כעת להסיק מסקנה, ואז אני שואל את החברה מה קורה בתקופה, אני רואה שבשוק אין כלום, ואז אחרי שהם בודקים וחושבים על הכל, ברור לגמרי מה קרה. זו המסקנה" (ע' 57 ש' 31-36 לפרוטוקול הדיון; ההדגשה אינה במקור – ה.ס.).
222. בשולי פרק זה יצוין, כי אני ערה לכך שמומחה הנתבעים לא ערך בדיקה אמפירית של הנזק, או של הגורמים אשר לשיטתו עשויים להשפיע על העלויות והיקפי המשלוחים, כמו גם לכך שהוא כלל לא בחן את המסמכים אשר הועברו על ידי התובעות במסגרת הליך גילוי המסמכים. עם זאת, מומחה הנתבעים הבהיר במסגרת חקירתו, כי מסמכים אלו כלל לא היו רלוונטיים לצורך חוות דעתו, מאחר והוא כלל לא ביקש להעריך את גובה הנזק, אלא יצא מתוך נקודת הנחה, כי הנתונים שהוצגו בעניין זה ע"י מומחה התובעות נכונים, אולם לא ניתן להסיק מהם כי התנהלותם של הנתבעים והתחרות מצדם, היוותה את הגורם הבלעדי לנזק (ר' ע' 106 ש' 17-22 לפרוטוקול הדיון).
חשוב מכך, מעיון בחוות דעת המומחה מטעם התובעות, ספק בעיני באם המומחה עצמו עשה שימוש באותם מסמכים אשר גולו על ידי התובעות במסגרת הליכי גילוי המסמכים, אלא כי אומדן הנזק, בוצע על ידו לכאורה תוך התבססות על מערכות המידע של החברה, כאשר התייחסותי למערכות אלו נקובה לעיל.
223. מקום בו עותר בעל דין, במקרה זה התובעות, כי בית המשפט יורה לצד שכנגד לפצותו בגין נזק כלכלי משמעותי שנגרם לו, ניתן היה לצפות כי יוכל להוכיח את עצם קיומו של הנזק, היקפו, ואת הקשר הסיבתי בין הנזק לבין התנהלותם של הנתבעים. איני מוצאת בהינתן כלל הנתונים אשר פורטו לעיל, כי התובעות הרימו נטל זה.
224. בשולי סוגיה זו אציין כי בעובדה (שלא הוכחה כשלעצמה) כי עד למועד הקמתה של הורייזן, אף חברה לא הצליחה להתחרות בתובעות, אין די על מנת ללמד כי התחרות אותה מציגים הנתבעים, מהווה את הגורם הבלעדי לנזק שנגרם לתובעות, וחשוב מכך, כי המדובר בתחרות העומדת בניגוד להוראות הדין. כאמור, ההפרה היחידה של הנתבעים אשר הוכחה, היתה בנוגע לחב' סאסאטק, וביחס אליה, לא נערך חישוב נפרד של הנזק, וממילא לא הוכח.
225. התובעות הוסיפו ועתרו לחיוב הנתבעים במתן חשבונות. מקום בו לא הוכחו חלק הארי של טענות התובעות, לא מצאתי הצדקה למתן סעד זה. אוסיף ואציין כי אף אילו היו התובעות מוכיחות כי איל הפר את הסכם המייסדים או עשה שימוש במידע סודי של התובעות, או מי מהן, היה עליהן להוסיף ולהניח מצע ראייתי, בהתאם להוראות הדין ופסיקתו של כב' בית המשפט העליון, אשר מכוחה יכול ותקום ההצדקה למתן חשבונות.
סוף דבר
התביעה נדחית.
התובעות, ביחד ולחוד, תישאנה בהוצאות הנתבעים בסך של 282,418.8 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, ממועד מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. הוצאות ההליך נפסקו תוך מתן הדעת להכרעות דלעיל, הנתונים אשר נמסרו על ידי הנתבעים ביחס לסוגיית ההוצאות, כמו גם נקודת המוצא על פיה אין מקום כי בעל דין יצא ניזוק מניהולו של הליך, עת הוכחו טענותיו.
המזכירות תתבקש להמציא העתק פסק הדין לצדדים.
זכות ערעור כדין לכב' בית המשפט העליון.
ניתן היום, כ"ג שבט תשפ"ב, 25 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
הלית סילש