בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 8731/21
לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשת: ביטלמן אדריכלים בע"מ
נ ג ד
המשיבה: שלמה אזולאי ובניו בע"מ
המשיבים הפורמליים: 1. גבעת שחמון בע"מ
2. גל אור פישביין אדריכלים בע"מ
3. פשה הנדסה בע"מ
4. רוני סתיו פאשה
5. י. ארדיטי – מהנסים בע"מ
6. יוסי ארדיטי
7. נעאמנה פאוזי בע"מ
8. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 69006-05-18 מיום 2.11.2021 שניתנה על ידי כב' השופטת אסתר נחליאלי חיאט
בשם המבקשת: עו"ד קרן תגר; עו"ד תמיר מלכה
בשם המשיבה: עו"ד אברהם (אבי) אלבו
בשם המשיבה הפורמלית 2: עו"ד ארז קריטי
בשם המשיבים הפורמליים 3 ו-4: עו"ד אסתי קוך
בשם המשיבים הפורמליים 5 ו-6: עו"ד יצחק קסטרו
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת אסתר נחליאלי חיאט) בת"א 69006-05-18 מיום 2.11.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו לעיון במסמך המצוי בחזקתה של המשיבה.
רקע והשתלשלות העניינים
1. ביום 31.5.2018 הגישה חברת גבעת שחמון בע"מ (המשיבה הפורמאלית 1. להלן: גבעת שחמון) כתב תביעה נגד ביטלמן אדריכלים בע"מ (המבקשת. להלן: ביטלמן), גל-אור פישביין אדריכלים בע"מ (המשיבה הפורמאלית 2), פשה הנדסה בע"מ (המשיבה הפורמאלית 3), רוני סתיו-פשה (המשיב הפורמאלי 4), י. ארדיטי מהנדסים בע"מ (המשיבה הפורמאלית 5), יוסף ארדיטי (המשיב הפורמאלי 6) ונעאמנה פאוזי בע"מ (המשיבה הפורמאלית 7) (להלן ביחד: הנתבעים).
2. בכתב התביעה נטען כי גבעת שחמון יזמה את הקמת פרויקט הבנייה למגורים "מפלים" בעיר אילת (להלן: הפרויקט), ולשם כך התקשרה עם חברת שלמה אזולאי בע"מ (המשיבה. להלן: חברת אזולאי) על מנת שזו תשמש כקבלנית הראשית לביצוע הפרויקט. עוד הוסבר בכתב התביעה כי בהמשך גבעת שחמון התקשרה, הן בעצמה והן באמצעות חברת אזולאי, במערך של הסכמים עם הנתבעים, כל אחד מהם לפי תחום מומחיותו, לצורך התכנון וההקמה של הפרויקט. ואולם, לטענת גבעת שחמון, הנתבעים התרשלו בביצוע עבודתם, בייחוד בכל הקשור לתכנון ולהקמה של הבריכות הפרטיות הממוקמות בכל אחת מהיחידות בפרויקט, וכתוצאה מרשלנותם זו נגרמו לגבעת שחמון נזקים כבדים.
3. לאחר הגשת התביעה, ביום 5.9.2018 הגישה ביטלמן הודעת צד שלישי נגד חברת אזולאי, במסגרתה נטען כי חברת אזולאי, כקבלנית הראשית בפרויקט, בחרה לעשות שימוש בחומרי בנייה באיכות ירודה ולא פעלה בהתאם להנחיות בעלי המקצוע, ובכך גרמה לנזקיה הנטענים של גבעת שחמון. בהתאם לכך, ביטלמן טענה כי חברת אזולאי אחראית כלפי גבעת שחמון ביחס לאותם הנזקים באופן ישיר, ולחלופין עליה לשפות את ביטלמן בכל חיוב שזו תחוב כלפי גבעת שחמון בגין נזקים אלו. עוד צוין במסגרת ההודעה כי בהתאם לדו"חות רשם החברות, מר יצחק אזולאי (להלן: מר אזולאי), אשר מחזיק ב-100 אחוזים ממניות חברת אזולאי, מחזיק גם ב-49 אחוזים ממניות גבעת שחמון, וכי הבנת מארג יחסים זה היא קריטית לצורך הבנת התובענה שהוגשה על ידי גבעת שחמון. יצוין כי הודעת צד שלישי דומה במהותה הוגשה גם על ידי המשיבים הפורמאליים 3 ו-4 נגד חברת אזולאי (להלן יכונו יחד: ההודעות לצדדים שלישיים).
4. ביום 2.7.2019 הגישה חברת אזולאי כתב הגנה להודעות לצדדים שלישיים שהוגשו נגדה (להלן: כתב ההגנה), בו הוסבר, בין היתר, כי בשנת 2006 נוסדה גבעת שחמון על ידי עופר גלזר (להלן: מר גלזר) ומר אזולאי. במעמד ההקמה מר גלזר קיבל לידיו 51 אחוזים ממניותיה ומר אזולאי קיבל לידיו את 49 האחוזים הנוספים ממניות החברה. ואולם, בשנת 2018 נפרדו דרכיהם של מר אזולאי ומר גלזר, ובמסגרת הסכם פירוד שנחתם, מר אזולאי העביר לידיו של מר גלזר את כל מניותיו בחברה (להלן: הסכם הפירוד). עוד צוין בכתב ההגנה כי ההחלטה על הפירוד התקבלה עוד בטרם הוגשה התובענה נגד הנתבעים, כאשר כחלק מהפירוד המחתה חברת אזולאי לגבעת שחמון את זכויות התביעה הקיימות לה נגד הנתבעים. בנוסף, בכתב ההגנה נטען כי בשים לב לכך שהסכם הפירוד כלל, לבקשת מר גלזר, סעיף סודיות, נמנעה חברת אזולאי מלצרפו לכתב ההגנה, ואולם ככל שיורה בית המשפט על גילוי ההסכם – כך ייעשה.