17. מכאן לעניין האחרון: האפשרות לחייב את ווליו בהפחתת עמלתה בשל האשם התורם, שלפי הטענה בא לידי ביטוי בהיעדר ניסיון לגבות את עמלתה מבעלי המניות של זאפ אחרי שאלה מכרו את מניותיהם לאייפקס. לאחר מחשבה, הגעתי למסקנה שאין אפשרות לזקוף לחובתה של ווליו אשם תורם כמשמעו בהלכה הפסוקה (ראו: ע"א 3912/90 Eximin S.A. תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ, פ"ד מז(4) 64 (1993); ע"א 1551/19 פעמי תש"ז, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' גובר, פסקאות 19-17 (15.1.2020); אריאל פורת הגנת אשם תורם בדיני חוזים (1997); דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך א 750-748 (מהדורה שניה, 2019)). זאת, מהטעם הבא: אחרי שידענו כי זאפ היא זאת שנטלה על עצמה את החבות הראשונית לדאוג לכך שווליו תקבל את עמלתה בדרך של ניכוי דמי-העמלה מהתמורה המשולמת על ידי המשקיע לבעלי מניותיה של זאפ במכירתן – על כורחנו מגיעים אנו למסקנה כי אם זאפ אכן סברה שהעמלה צריכה היתה להיות משולמת על ידי אותם מוכרי המניות, ולא מקופתה שלה, הרי שאז היה עליה לתבוע ממוכרי המניות את התשלום הדרוש באמצעות משלוח הודעה לצד שלישי בהליך קמא. דא עקא, זאפ לא תבעה ממוכרי מניותיה את תשלום העמלה – לא במישרין ולא בדרך של שיפוי שלשיטתה מגיע לה; ומשכך הוא, אין לה אלא להלין על עצמה. ווליו לא היתה חייבת לתבוע את עמלתה ממוכרי המניות של זאפ אחרי שזאפ נטלה על עצמה את החבות הראשונית לשלם עמלה כאמור בסעיף 6 להסכם התיווך.
18. מטעמים אלה, הנני מציע לחבריי כי נדחה את הערעור ונחייב את המערערת, חברת זאפ, לשלם למשיבה, חברת ווליו, הוצאות משפט בסך כולל של 40,000 ש"ח.
ש ו פ ט
השופט ד' מינץ:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט ש' שוחט:
אני מסכים.
ש ו פ ט
אשר על כן, הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' שטיין.
ניתן היום, ט"ז באדר א התשפ"ב (17.2.2022).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט