14. ודוק: בשונה מבית משפט קמא שראה לפרש את הסכם התיווך בהתאם לתכליתו ורקעו העסקי, אני בוחר להגיע לאותה מסקנה בהישען על לשון ההסכם גופו ועל העיקרון הבסיסי בדבר עליונות הלשון הכתובה אשר חל על כלל החוזים המסחריים עם התנאה מלאה, שאינם משאירים מקום להשלמה שיפוטית (ראו: ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, פסקאות 17-11 לפסק דיני ופסקאות 7-5 לפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף (20.11.2019); וכן דנ"א 8100/19 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, פסקה 17 להחלטת הנשיאה א' חיות (19.4.2020)).
15. באשר ללוח הזמנים שנקבע בהסכם התיווך – בית משפט קמא קבע ממצא חד-משמעי כי לוח זמנים זה הוארך על ידי הצדדים. ממצא זה נתמך באופן ברור על ידי העבודה שנעשתה על ידי ווליו מחוץ ללוח הזמנים האמור כדי לאתר את המשקיע במניותיה של זאפ. ווליו לא היתה פועלת לאיתור המשקיע ולא היתה מתווכת בינו לבין בעלי מניותיה של זאפ אילולא הובטח לה מטעמם של כלל בעלי המניות – האורגן הריבוני של זאפ – שהסכם התיווך מוארך ועומד בתוקף. גם במסגרת זו, זכאית ווליו להיבנות מהכלל בדבר עליונותם של בעלי המניות בפועלם בצוותא חדא כגוף אחד. כאשר נציגם המורשה של 100% מבעלי מניותיה של זאפ בא ומודיע לווליו שתוקפו של הסכם התיווך מוארך ומבקש ממנה לאתר משקיע, זכאותה של ווליו לקבלת עמלתה מזאפ, אחרי שמילאה את חלקה בהסכם התיווך, לא יכולה להיות מוטלת בספק.
16. כך או אחרת: ווליו ממילא זכאית היתה לקבל מזאפ או מבעלי מניותיה את השכר הראוי עבור פועלה והצלחתה במציאת המשקיע; ואין לך שכר ראוי מזה ששיעורו מעוגן בהסכמה קודמת של אותם בעלי הדין (ראו: ע"א 6290/18 עזבון פינצ'וק ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פסקה 46 (2.5.2021)). במסגרת זו, בעלי המניות של זאפ מוסמכים היו להחליט – כפי שהחליטו פה-אחד – כי ווליו תבוא על שכרה בהתאם לאמור בסעיף 6 להסכם התיווך ותקבל את עמלתה מזאפ, ולא מהם. סמכותם זאת של כלל בעלי המניות – בהיותם האורגן הריבוני של זאפ, שכוחו מאפיל על זה של כל אורגן אחר – אף היא איננה מוטלת בספק (ראו שוב: עניין הררי, פסקה 4). בהקשר זה אוסיף ואציין, כי אם זאפ סבורה שתשלום עמלתה של ווליו מקופתה מדלל את הונה ופוגע בבעלי המניות החדשים, ווליו איננה הכתובת הנכונה להפניית טרוניה בכגון דא. ככל שהדבר מקים לזאפ זכות משפטית כלשהי – ואיני מביע על כך שום דעה לכאן או לכאן – מדובר בזכות כלפי בעלי מניותיה הישנים של זאפ וכלפיהם בלבד. זכות כאמור אינה יכולה לגרוע מזכותה של ווליו לבוא על שכרה, המובטח לה על ידי זאפ, בהיותה מתווך תם-לב שאינו אמור להכניס את ראשו אל תוככי הניהול הפנימי של זאפ והמתחים הקיימים בין בעלי המניות להנהלת החברה.